חיסכון באנרגיה במערכות תאורה

Transcription

1 מ ו ס ד ש מ ו א ל נ א מ ן למחקר מדיניות לאומית ה ט כ נ י ו ן מכון טכנולוגי לישראל סיכום והמלצות דיון פורום האנרגיה מס' 19 מוסד שמואל נאמן, הטכניון חיסכון באנרגיה במערכות תאורה

2

3 חיסכון באנרגיה במערכות תאורה סיכום והמלצות דיון פורום האנרגיה של מוסד שמואל הטכניון מיום נאמן נערך על ידי: פרופ' גרשון גרוסמן טל גולדרט מיכל נחמני פברואר 2011 אין לשכפל כל חלק מפרסום זה ללא רשות מראש ובכתב ממוסד שמואל נאמן מלבד לצורך ציטוט של קטעים קצרים במאמרי סקירה ופרסומים דומים תוך ציון מפורש של המקור. הדעות והמסקנות המובאות בפרסום זה הן על דעת המחבר/ים ואינן משקפות בהכרח את דעת מוסד שמואל נאמן.

4 2

5 רשימת משתתפי הפורום: מר ד"ר ד"ר מר גב' פרופ' גב' פרופ' מר מר ד"ר מר ד"ר ד"ר מר גב' ד"ר מר ד"ר מר פרופ' מר אגוזי צבי אילון אופירה ארביב אברהם בורשטיין יוחנן בירנבאום ג'ורג'י בקר רחל גולדרט טל גרוסמן גרשון יו"ר וייץ אבי וינר יחיאל ולד שלמה ורשבסקי גיל לב און מרים לב און פרי מרקוביץ חנן נחמני מיכל ניסנבאום אינה סגל צבי קפלוטו גדי רודיק דוד שביב עדנה תורג'מן דוד מכון התקנים הישראלי מוסד שמואל נאמן משרד התשתיות הלאומיות - אגף מחקר ופיתוח המשרד להגנת הסביבה התייעלות אנרגטית ג.א. בירנבאום מהנדסים יועצים הטכניון - הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית מוסד שמואל נאמן מוסד שמואל נאמן והפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון ניסקו בע"מ מנולינקס בע"מ מדען ראשי משרד התשתיות הלאומיות MSI LTD The Levon Group LLC The Levon Group LLC מנהל השיווק - מטרולייט בע"מ מוסד שמואל נאמן יו"ר הוועדה הישראלית להנדסת המאור מנכ"ל - מטרולייט בע"מ הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים משרד התשתיות הלאומיות אגף שימור אנרגיה הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים מנכ"ל - סיטילייט הנדסה הבעת תודה המחברים מודים למרצים על המידע שהציגו ולכלל משתתפי הפורום על תרומתם לדיון הפתוח. צילום הכריכה באדיבות קונטרול-טק,, כל הזכויות שמורות. 3

6 תוכן העניינים פרק 1: הקדמה פרק 2: רקע פרק 3: מידע בנושא מערכות תאורה יעילות פרק 4: דיון פרק 5: סיכום והמלצות עמוד נספחים נספח 1: תכנית פורום אנרגיה: חיסכון באנרגיה במערכות תאורה נספח 2: מושגי יסוד בתאורה נספח 3: ריכוז מאפיינים של מקורות אור נספח 4: התייחסות לסוגיות בריאותיות וסביבתיות הנוגעות לנורות יעילות אנרגטית נספח 5: תקנות מקורות אנרגיה ה'תשע"א

7 פרק 1: הקדמה מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, במסגרת פעילותו בתחום האנרגיה, מקיים מפגשי "פורום אנרגיה" המוקדשים לדיון בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחום. בפורום האנרגיה מתקיים דיון ממוקד בנושאים מוגדרים, בהשתתפות צוות מומחים המוזמנים לפי הנושא. המטרה היא להתרכז בשאלות רלבנטיות ומוגדרות, לתאם בין הגורמים ולהגיע להמלצות על דרכי פעולה לקידום הנושא, שניתן להציגן בפני מקבלי החלטות. המפגש הדן בנושא חיסכון באנרגיה במערכות תאורה התקיים ב- 6 בדצמבר 2010 בטכניון, והשתתפו בו מומחים בתחום מהסקטור התעשייתי, היזמי, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. המשתתפים בפורום, שנבחרו בקפידה עקב מומחיותם, מהווים, ללא ספק, קבוצה ייחודית ובעלת סטאטוס מקצועי ראשון במעלה בתחום התאורה בכלל, ומערכות חסכוניות באנרגיה בפרט. בחלקו הראשון של המפגש הציגו חלק מן המשתתפים מצגות בנושא חיסכון באנרגיה במערכות תאורה על היבטיו השונים. מצגות המשתתפים נמצאות באתר מוסד ש. נאמן: (אירועים). בחלק השני התקיים דיון פתוח על המידע שהוצג ועל המסקנות האופרטיביות שיש להפיק ממנו. תמצית הדיונים מסוכמת בדו"ח להלן, וכמו בדיונים הקודמים, הוא יוגש למקבלי ההחלטות במטרה להביא אל סדר היום את המשמעויות וההשלכות של קידום מערכות תאורה חוסכות אנרגיה במדינת ישראל. 5

8 פרק 2: רקע מערכות תאורה מהוות צרכן חשמל משמעותי מאוד במשק האנרגיה בישראל, עבור הצרכן הביתי, 1 המסחרי והציבורי. החשמל לתאורה מהווה 10% מכלל החשמל הנצרך במשק, וניתן לחיסכון והתייעלות באמצעים פשוטים ומידיים. עם העלאת המודעות לחסכון באנרגיה, והצורך להפחית פליטות באופן ישיר ועקיף, מקבל נושא התאורה משמעויות כלכליות וסביבתיות מרחיקות לכת. ניתוח של ה IEA משנת 2006 (המספרים מעודכנים ל- 2005) מראה כי 17.5% משמשת לתאורה, כאשר מרבית האנרגיה בסקטור זה משמשת למבני מסחר. מהאנרגיה בעולם במבנה משרדים אופייני בישראל אחראית התאורה החשמלית לכ- 20% מכלל צריכת האנרגיה, ובנוסף מייצרת עומס תרמי שיש לפנותו על ידי מיזוג האוויר. בסך הכול השפעת התאורה על צריכת החשמל עשויה להגיע עד כדי 40%. למרות התקדמות טכנולוגית רבה באמצעי תאורה עדיין רב השימוש באמצעים מסורתיים ולא יעילים כגון נורות ליבון. העדר בקרה פשוטה כגון כיבוי אוטומטי של האור כשאין צורך בו גורם לבזבוז רב. יש המעריכים את החיסכון הכספי שניתן להשיג בישראל על ידי מדיניות תאורה נכונה בכ-מיליארד שקלים בעשר השנים הקרובות. לאמצעי תאורה ניתן - דירוג אנרגטי תווית המאפיינת את היעילות האנרגטית שלהם, בדומה לזו הניתנת למכשירי חשמל ביתיים או לבניינים. האות A מציינת אמצעי חסכוני ביותר ואותיות גבוהות יותר בסולם האלפביתי חיסכון נחות יותר. דירוג זה המובא לידיעת הצרכן מעודד תכנון יעיל וחוסך אנרגיה. בישראל אין עדיין סימון מחייב מסוג זה, אך קיים בארצות אחרות, ורצוי לאמץ זאת. בנספח 2 לדו"ח זה מובאת רשימת מושגי יסוד בתאורה הכוללת את הטרמינולוגיה המקובלת בענף. ב- 22 בפברואר 2011 אושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת תקנות האוסרת מכירתן של נורות לא יעילות בהספק העולה על 60 וואט, ובראשן נורות ליבון, החל מה- 1 בינואר אישורן של תקנות אלה מהווה צעד ראשון בכיוון הנכון לייעול מערכות תאורה בישראל, ואנו תקווה כי צעדים משלימים יבואו בעקבותיו במהרה. 1 תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית, משרד התשתיות הלאומיות,

9 פרק 3: מידע בנושא חיסכון באנרגיה במערכות תאורה בחלק זה של הדו"ח ניתנת תמצית המידע שהוצג על ידי חלק מן המשתתפים, כל אחד לפי בחירתו ומומחיותו. קבצי המצגות שהוכנו על ידי הדוברים מוצגים, כאמור, באתר של מוסד נאמן.( מטבע הדברים, קיימת חפיפה מסוימת בין הדוברים השונים, אולם עורכי הדו"ח החליטו להביאם כאן כפי שהוצגו ובאותו סדר (ראה תכנית הפורום בנספח 1). מידע זה חשוב ומהווה בחלקו בסיס לדיון הפתוח שהתקיים לאחר מכן, כפי שמובא בפרק 4. ד"ר גדי קפלוטו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון התקינה הבינלאומית בנושא החיסכון באנרגיה בתאורה בהשוואה לזו בישראל - מה ניתן לאמץ ממנה בישראל? כאשר מתייחסים לכלל צריכת החשמל של מבנה משרדים, מהווה התאורה החשמלית כשליש מכלל הצריכה, ובנוסף מהווה התאורה החשמלית עומס תרמי נוסף כתוצאה מפליטת חום מגופי התאורה, אותו יש לפנות על ידי תוספת אנרגיה למיזוג. כאשר מביאים תוספת זו בחשבון, גדלה השפעת התאורה על צריכת החשמל ומגיעה עד כדי 40%. ציור 1 נראה מיפוי של צריכת החשמל בבניין משרדים לאורך שעות היממה ביום קיץ, על פי השימוש העיקרי מיזוג אוויר, מכשירי חשמל ותאורה. ציור - 1 צריכת החשמל בבניין משרדים לאורך שעות היממה ביום קיץ בציור 2 מתוארת עוצמת ההארה (lux) על פני מישור אופקי לאורך שעות היממה והחודשים בשנה. 7

10 ציור - 2 (lux) Global horizontal solar illuminance January February March April May June July August September October November December hour כפי שניתן לראות בציור זה, במשך כל שעות העבודה ובמהלך כל חודשי השנה ערכי עוצמת ההארה בחוץ גבוהים מאוד, ועוברים את סף ה- 10,000 לוקסים במשך כל התקופה, מלבד בימי החורף בשעות המאוחרות של היום (מצוינים באפור בציור). כלומר, קיים פוטנציאל גדול מאוד לשימוש במשאב זה, ונדרש תכנון אדריכלי נכון כדי לעשות שימוש בו בצורה ראויה. מקובל להניח, כי האור הנדרש לנוחות עבודה במשרד הוא 500 לוקס, ולכן תידרש תאורה מלאכותית רק כאשר רמה זו לא ניתנת להשגה ע"י תאורה טבעית בלבד. כמו כן, יש לקחת בחשבון שהחדרת כמויות גבוהות של אור לתוך הבניין ללא בקרה עלולה להוות בעיה של סינוור וחוסר נוחות ראייתית. בתקינה בתחום התאורה נהוג לאפיין פרמטרים כמותיים כמו מקדם אור היום factor),df (daylight ועוצמת הארה, ולעומתם אין תמיד התייחסות לפרמטרים איכותיים, כגון נוחות ראייתית, צבע אור וכדומה. כאשר מתכננים מבנה יש להתייחס ולתת פתרון כולל לסינוור וחדירת קרינה דרך החלונות. בשני המקרים יש למעטפת תפקיד מרכזי. נכון הוא שחיסכון אנרגטי מקבל ביטוי כלכלי, כי משתמש הבניין משלם את חשבון החשמל, אולם אנשים גם חיים בתוך החלל וצריכים לתפקד בצורה טובה, כך שהבטחת נוחות תרמית וראייתית הם שיקולים לא פחות חשובים. בתקן הישראלי 5281 כפי שהוא קיים היום, אין התייחסות כלל לסוג החלון או לכיוונו, אלא רק לגודלו. אולם סוג החלון, הפנייתו, מערכת ההצללה והחומרים מהם הוא עשוי משפיעים משמעותית על ביצועיו הן בתחום התאורה והן בתחום האנרגטי. התייחסויות לנושאי עידוד תכנון אדריכלי נכון ביחס לתאורה בתקנים השונים: מבטי חוץ - כאשר בוחנים את תקן LEED האמריקאי, בנוסף לפרקים המתייחסים לנושא תאורה כגורם לחיסכון אנרגטי, מוצאים בו גם התייחסות לנושא "מבטי חוץ", אשר משמעותו - לאפשר למי שנמצא בפנים מבט ישיר אל הנוף בחוץ (ציור 3). 8

11 - מבט אל החוץ מגובה העין (על פי תקן (LEED ציור 3 התקן מעניק ניקוד נוסף למי שמאפשר ליצור קשר ויזואלי בין המשתמש לחוץ. הנושא הזה מובא בתקן תחת הפרק של איכות החלל, ולא דווקא בהקשר של צריכה וחיסכון באנרגיה. בתקן הבריטי BREEAM תחת הפרק הדן בשיקולי בריאות ואיכות חיים, קיים גם כן נושא של השקפה החוצה, מתוך הבנה כי מבט רחוק אל הנוף בחוץ מאפשר למשתמש במבנה מנוחה לעין והעברת המיקוד למרחק, אף אם באופן זמני. נושא צורת המבנה תקנים המתייחסים לנושא זה, מביאים בחשבון את עומק החלל על מנת שיהיה ניתן לנצל את התאורה הטבעית. התקנים האלה מגדירים את המרחק המקסימלי למיקום מקומות הישיבה מחזית המבנה בעלת חלונות. לדוגמה, קיים תקן בגרמניה המגדיר מגבלה של עד 7 מטר מרחק האדם מהחלון כלל הקרוב. והשימוש של תאורה טבעית בכל החלל זה קובע את עומק החלל שניתן לתכנן, ולמעשה את אפשרות החדירה גם בארץ נערכו מחקרים אשר בדקו מערכות שונות להחדרה ופיזור תאורה, והמסקנה הייתה כי עומק 2 חלל של כ- 7 מטר מהחלון מאפשר חדירה של אור יום וניצול מקסימלי של התאורה הטבעית. המלצות אלו אומצו בתקן 5282 חלק 2 לדירוג אנרגטי של בנייני משרדים. נושא נוסף בו תקינה עשויה לעודד תכנון נכון הוא מרכיבי מעטפת הבניין טיפול נכון בנושא זה עשוי לתת פתרון לנושא הצללה ומניעת חדירה בלתי רצויה, וכמו כן להפחית את הניגודיות בין אזורים שונים בחלל דבר המשפר את תחושת הנוחות, להביא לפיזור אור טוב יותר, מניעת סינוור ועוד. לבסוף, אך לא פחות חשוב נושא החייב להוות חלק מתקינה לתאורה יעילה הוא שילוב תאורה טבעית וחשמלית נושא זה מהווה חלק אינטגרלי מהתכנון האדריכלי ומושפע מהחלטות על פרופורציות הבניין ועומק החלל, טיפול במעטפת הבניין, ושימוש במערכות בקרת תאורה, כגון עמעמים לוויסות עוצמת האור, או חיישני נוכחות לכיבוי התאורה החשמלית, המאפשרות שימוש חסכוני של תאורה חשמלית תוך ניצול מקסימלי של תאורה טבעית. 2 Ochoa C.E, and I.G. Capeluto, "Evaluating Visual Comfort and Performance of Three Natural Lighting Systems for Deep Offices Buildings in Highly Luminous Climates", "Building and Environment", 41/8 pp , Elsevier Science Ltd. Shaviv E., A. Yezioro I.G.Capeluto, 2008 "Energy code for office buildings in Israel", "Renewable Energy journal, Vol. 33/1 pp , Elsevier Science Ltd., GB. doi: /j.renene

12 לסיכום, כאשר עוסקים בתקינה בנושאי תאורה יעילה, יש להביא בחשבון את הנקודות העיקריות הבאות: עידוד תכנון אדריכלי נכון: עידוד פתרונות המתייחסים להשפעה הכוללת של מעטפת הבניין על תפקודו התרמי עידוד פתרונות של שילוב תאורה טבעית וחשמלית עידוד פתרונות המתייחסים גם להיבטים איכותיים של תאורה קשר עם החוץ, מניעת סנוור, צבע אור... מיכל נחמני, מוסד שמואל נאמן מדיניות תאורה יעילה תמונת מצב עולמית (מתוך סקירת ספרות שהוכנה עבור עבודת תזה לתואר שני, בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, התמחות במדיניות אנרגיה, באוניברסיטת חיפה) בהרצאה זו תוצג תמונת מצב עולמית באשר לתקינה ולאמצעי מדיניות מוטמעים בעולם, אשר כמעט כולם עוסקים בפתרונות הקשורים להוצאת נורות הליבון משימוש באופן כזה או אחר, ולקידום השימוש בנורות מסוג CFL (נורה קומפקטית פלואורנית, (Compact Fluorescent Light כשלב מעבר טכנולוגי, עד להבשלת טכנולוגית ה- LED (דיודה פולטת אור,,(Light Emitting Diode שהיא עודה בשלבי פיתוח ונכון לכרגע יקרה מאד. השאלה המרכזית הנשאלת היא: מדוע התהליך אינו קורה מעצמו? לכאורה, בהיותו יעיל אנרגטית ויעיל כלכלית, היה צפוי שכלל המשק יעבור לתאורה יעילה ללא צורך בהתערבות ממשלתית. בפועל, זה לא קורה, או קורה לאט מדי. תופעה זו מכונה בשם "פער היעילות האנרגטית" זהו מצב אופייני לתהליכי התייעלות רבים, וניתנת להסבר על ידי שתי קבוצות הסברים: כשלי שוק זהו שם כלכלי כולל לאוסף של תופעות אשר מביאות להחלטות צרכניות לא יעילות. בין הסיבות ניתן למנות: חוסר מידע זמין מצב שבו הצרכנים אינם מקבלים מידע מלא אודות העלויות שהם משלמים עבור חשמל לתאורה חשבונות החשמל אינם מפורטים, ועלול להיווצר הרושם כאילו תאורה היא חלק זניח בחשבון. כך גם מידע אודות העלות המלאה של הנורה (במהלך חייה) לרוב אינו זמין בנקודת המכירה. פעמים רבות, העדר המידע מביא להעדפת טכנולוגיות מוכרות. רציונליות מוגבלת מצב בו הצרכן מקבל החלטה לפי דפוסי חשיבה. המנגנון השולט הוא ההרגל ולא דווקא תהליך רציונלי מלא. קיים קושי בעיבוד המידע לנוכח שיגרה, הרגלים, טעם רע שהותירו הדורות הראשונים של הנורות ואשר סבלו מבעיות ביצועים. בנוסף, ההפרש הגדול במחיר בין הנורות, על אף שמתגמד מול מחיר האנרגיה, יוצר מחסום פסיכולוגי לרכוש את המוצר שהוא לכאורה יקר יותר.בעיית שוכר משכיר מתקיימת לרוב בבנייני משרדים אבל עלולה להתקיים גם במבני מגורים, כאשר מי שנדרש להשקיע בתשתיות המבנה אינו זה שנהנה מהחיסכון באנרגיה עם הזמן. 10

13 השפעות חיצוניות נכון להיום במדינת ישראל תהליכי התייעלות נבלמים על ידי מחירי אנרגיה נמוכים מדי אין הפנמה של עלויות חיצוניות; בארץ יש גם מתח מובנה בסוגיה זו הנובע מהגדרת תפקיד רשות החשמל שאינה חייבת לקחת בחשבון עלויות חיצוניות ושואפת להפחית מחירי אנרגיה. הסברים אשר אינם כשלי שוק עשויים לכלול: טעמים צרכן עשוי להעדיף נורה אחת על פני אחרת, מכיוון שהוא מעדיף את צורתה, צבע האור שלה וכדומה. יצוין, כי קיים היום מבחר עצום של נורות חסכוניות, מבחינת צורה, גודל, צבע אור והספק. מימון (affordability) כאשר משק בית נדרש לבצע צעדי התייעלות, הוא נדרש להשקעה ראשונית אשר עלולה להכביד עליו. נושא זה רלוונטי מאוד לגבי מקררים, מזגנים וכד', והוא פחות משמעותי בתאורה, אשר מלכתחילה זולה יותר ממכשירים לבנים. כלי מדיניות אפשריים על מנת לעודד חדירה לשוק של תאורה יעילה יותר ניתן להיעזר במגוון של כלים. אפשר להמליץ ולהסביר, ולהעלות את המודעות הציבורית ולגשר על פערי הידע, וניתן כמובן לנקוט בפתרונות קשים יותר, כגון קביעת תקן יעילות מינימלי מחייב, ואיסור ייבוא, מכירה או ייצור של נורות שאינן עומדות בתקן, או לחילופין מיסוי יצירת פער מחירים לטובת הנורות החסכוניות, במטרה להטות את קבלת ההחלטות של הצרכנים ולעודד אותם לבחור בהתאם לכוונת המחוקק. LED במרבית מדינות העולם נבחר הפתרון הראשון. במדינות האיחוד האירופי הוגדרה תכנית Phase Out לנורות לא יעילות מ עד 2016 הכוללת איסור ייצור, מכירה וייבוא של נורות שאינן עומדות בתקן. התכנית עוגנה בתקנה, שהיא חקיקה כלל אירופית, המחייבת את כל המדינות החברות באיחוד ללא צורך בהסדרי חקיקה פרטניים במדינות השונות. התכנית המדורגת מתוארת בטבלה הבאה: נורות לא-שקופות דרישה ליבון הלוגן תכנית הביטול ההדרגתי של נורות לא יעילות באיחוד האירופאי CFL/L ED דרישה נורות שקופות ליבון/הלוגן קונבנציונאלי הלוגן B הלוגן C <60W 60W 75W 100 W Cמעל ספטמבר A 100W 2009 לפחות Cמעל ספטמבר A E 75W 2010 Cמעל ספטמבר A 60W 2011 Cבכל ספטמבר A הספק 2012 בחינה מחודשת של דרישות ביצוע ספטמבר 2013 הערכה ספטמבר 2014 B/C A ספטמבר 2016 (מעובד מתוך אתר האיחוד האירופי ( לפחות E לפחות E לפחות E לפחות E לפחות E 11

14 היעדים המוצהרים של התכנית: חסכון בצריכת החשמל - בשיעור של 40 טרה-וואט שעה בשנה חסכון בפליטת פד"ח (פחמן דו חמצני) כ- -15 מיליון טון פד"ח בשנה חסכון בכסף מוערך ב ביליון אירו בשנה (25-50 אירו בשנה למשק בית). המהלך שנקבע היה מדורג, ואף קבע נוהל מסודר להתמודדות עם מלאי קיים של נורות. תופעות של אגירה מוקדמת נרשמו במספר מדינות (בעיקר גרמניה, אוסטריה, שויצריה). בתקנה נקבעו דרישות מגבילות נוספות לנורות בין היתר אורך חיים מינימלי, דעיכה לאורך זמן, זמן הדלקה וזמן חימום מירביים וערכי קרינת UV מירביים (דרישה זו הוסרה לאחר זמן קצר בגלל העדר תחליף בשוק). איסוף פסולת נורות (המכילות כספית ולכן זקוקות לטיפול מיוחד) מתבצע באיחוד האירופי תחת דירקטיבת.RoHS,WEEE לצורך הטיפול בנורות, הוקמו מנגנונים משותפים במימון יצרני הנורות, אשר אוספים את הנורות (הנורות המשומשות מופרדות במקור מזרמי הפסולת האחרים על ידי הצרכן) וממחזרים אותן אגב הפרדת הכספית, או גורסים אותן ומטמינים אותן בעומק רב. בארצות הברית "חוק עצמאות ובטחון אנרגיה, 2007", הקובע, בין היתר, תכנית שמשמעותה הפרקטית איסור הדרגתית של מכירת נורות ליבון, על ידי קביעת תקן יעילות אורית מינימלי לנורות: 12 קליפורניה: הצעת "כמה מחוקקים צריך כדי להחליף נורה" ב ; אושרה לבסוף באוקטובר 2007, ומטרתה להפחית 50% המסחרי ולתאורת חוץ. מהאנרגיה לתאורה הנצרכת על ידי משקי בית ו- 25% מהאנרגיה לתאורה במגזר עיקרי התכנית הם קביעת תקני יעילות מחייבים ואיסור מכירה הדרגתי של נורות שאינן עומדות בתקן, שייפרס בין 2008 עד בנוסף, נקבעו חובות סימון ודיווח (ביצועי הנורה ותכולת חומרים מסוכנים). מדינות נוספות בארה"ב החילו אף הן תכניות לתאורה יעילה - נבאדה מ- 2012, נורות יהיו חייבות לעמוד בתקן של 25 לומן/ואט.

15 ניו ג'רסי, אילינוי, דרום קרולינה, הוואי וארקנזס מעבר לתאורה יעילה במבני ציבור עד בנוסף, נערכת בארה"ב תחרות ה-.L-Prize זוהי תחרות של משרד האנרגיה (ה- DOE ) במסגרת החקיקה הקיימת, שמטרתה קידום פיתוחים טכנולוגיים של נורות ב- 3 קטגוריות המתקיימת תחליף לנורת ליבון 60 ואט יעילות אורית גבוהה מ- 90 לומן/ואט הספק נמוך מ- 10 ואט תפוקת אור של יותר מ- 900 לומן אורך חיים של למעלה מ- 25,000 שעות תחליף לנורת הלוגן PAR-38 יעילות אורית גבוהה מ- 123 לומן/ואט הספק נמוך מ- 11 ואט תפוקת אור של יותר מ לומן אורך חיים של למעלה מ- 25,000 שעות "הנורה של המאה ה- 21 " יעילות אורית גבוהה מ- 123 לומן/ואט תפוקת אור של למעלה מ לומן CRIגבוה מ- 90% CRIגבוה מ- 90% K K CCTבין CCTבין ( אוסטרליה - חקיקה להורדה הדרגתית של נורות לא יעילות מן המדפים התקבלה ב- 2007, וצפויה להיות מושלמת עד כתלות בזמינות חלופות) 2012, למעט עבור נורות בהספק נמוך מ- 25 ואט (פתרון לגבי נורות אלה מ נורות כפופות לתקן יעילות מחייב, וחל איסור על ייבוא נורות שאינן עומדות בתקן בחקיקה קיימת דרישה לגבי אורך חיים ודעיכה, ולא רק לגבי יעילות אנרגטית י קבע המהלך צפוי לחסוך 30 טרהוואט-שעה לשנה בצריכת החשמל, ו- 28 מיליון טון פד"ח בין המצב בישראל בישראל, השוק הוא פשוט יחסית. מדובר על 4-5 יבואנים מקומיים, אין ייצור מקומי, ולכן איסור מכירה אינו פוגע ביצרנים ואין לו השלכות תעסוקתיות. עיקרון אחריות היצרן מקודם כבר היום במסגרת חוק האריזות, ונושא התאורה באופן ספציפי נמצא כרגע בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרת תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) התשע"א

16 נקודות עיקריות בתקנות המוצעות (הצעת התקנות מופיעה בנספח 5): לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, לא ימכור ולא ישווק נורה חשמלית, אלא אם כן: מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את היעילות האנרגטית של הנורה החשמלית הממונה קבע כי היעילות של הנורה תעמוד בסף אשר נקבע בתקנות היצרן או היבואן ימסור לממונה מידע על היעילות האנרגטית של הנורה. הסוגיות העיקריות לדיון במסגרת קידום תקנות אלו הן: יש בעייתיות בהחלת מהלך גורף, לא מדורג, ובעל תוקף כמעט מיידי. אין התיחסות בתקנות לנורות "מיוחדות" (הספקים נמוכים/שימושים מיוחדים), כגון נורות למקררים או לרכב או נורות בהן נעשה שימוש בחדרי ניתוח). אין הסדרה של מערך הטיפול בפסולת הנורות (סוגיית הכספית). אין הסדרה של מערך הסברה צרכני. אין הסדרה של סוגיות מסחריות (למשל מלאי קיים). אין דיאלוג עם "מיסוי ירוק 2", הממליץ למסות נורות ליבון. אין בארץ מעבדת בדיקה שיכולה לקיים את שלל הבדיקות לתאורה לשם אכיפת התקנות. סוגית הנורות החסכוניות נדונה גם במסגרת השלב השני של רפורמת מיסוי ירוק, אשר צפויה להתפרסם בחודשים הקרובים. בטיוטת הדו"ח מוצע להטיל מס על נורות ליבון, כצעד ביניים להשפעה על הביקוש עד לאיסור מוחלט על יבוא נורות ליבון. פרופ' רחל בקר, הפקולטה להנדסה אזרחית, הטכניון השפעת בקרת תאורה אוטומטית על ביצועים אנרגטיים של מבנים להלן יוצגו ממצאי מחקר, אשר לא עסק באמצעי תאורה ספציפיים, אלא בחן את החיסכון באנרגיה במבנים. מטרת המחקר היתה למצוא דרך לייעל את התאורה, כחלק מצרכני האנרגיה במבנה, ובמהלך המחקר ניתן טיפול גם לנושא בקרת התאורה כתלות בתאורה הטבעית במבנה. המחקר בחן בתי ספר ובניני משרדים אשר בהם יש סיכוי ליישם בקרה (מערכות בקרת נוכחות אינן מתאימות במרבית המקרים למבני מגורים, בהם התנועה בין החללים גדולה יחסית). צריכת האנרגיה הטיפוסית למבנים מסוג זה היא 3-8 וואט למ"ר שטח רצפה של משרד. מכיוון שהציוד אשר נמצא בשימוש הולך ונעשה יעיל, ומבוקר על ידי תקן, יצא המחקר מנקודת הנחה שהמבנה הנבדק מאובזר בנורות היעילות ביותר. מידת התאורה שנבחנה היא 500 לוקס על שולחן העבודה. מבחינת עומס החום, מתקבל מצב שבו התאורה גורמת לעומסים פנימיים גדולים יותר מאשר המשתמשים בבניין עצמם. במרבית המבנים האורות דולקים מהבוקר עד הערב, ללא תלות בתאורה בחוץ. ברור כי יש צורך לבקר את התאורה החשמלית. נעבור על שלושה אמצעים 1. בקרת תאורה חשמלית על ידי חיישני נוכחות. כאשר אין תנועה בחדר האור נכבה. מערכת כזו מורידה את הצריכה בצורה משמעותית. כאשר מישהו נכנס לחדר, האור חוזר. במערכת כזו 14

17 החיסכון קיים כשאין שימוש, אבל בזמן השימוש שוב יש בזבוז, ולכן זה אפקטיבי רק באזור שיש בו פרקי זמן ארוכים של שהייה ולא כשיש כניסה ויציאה כל הזמן. בתחום זה חסר ידע מחקרי מסודר ושיטתי בישראל, אולם בקנדה היה מחקר שהראה שבמשרד רגיל ניתן להגיע עד לחיסכון של 30-40%. 3. (Galasiu and Newsham 2009) תאורה ייעודית ממוקדת לפעילות, הנשלטת על ידי המשתמש. בחלל כזה ניתן לספק תאורת רקע, ולהוסיף 500 לוקס רק באזור השולחן, כאשר הפעלת התאורה הנוספת נקבעת על ידי המשתמש. מערכת כזו לכאורה ישימה למשרדים, ופחות לבתי ספר. גם בתחום זה אין נתונים בישראל אבל מחקר קנדי מראה שהחיסכון הוא אפסי כי אנשים נוטים לכוון את התאורה כך שמגיעים לעודף תאורה. בפועל במערכות מסוג זה עלולים להגיע לתכנון יתר ולא לחיסכון. ) 4 (Newsham et al תאורה חשמלית מבוקרת על ידי תאורה טבעית ניתן לבחור בין בקרה רציפה או בקרת.ON OFF דובר על מחקר תיאורטי ולא ניסויי בשלב זה, כאשר התוצאות 5 לקחו בחשבון את הכללת התאורה בתחשיב האנרגטי הכולל. הגרפים מראים את תצרוכת החשמל עבור חימום וקירור כתוצאה מהתאורה, וניתן לראות השפעה משמעותית של מידת התאורה על צריכת החשמל לחימום או קירור, וירידה משמעותית בצריכה כתוצאה מבקרת התאורה..2 3 Galasiu, A.D., Newsham, G.R., Energy savings due to occupancy sensors and personal controls: a pilot field study, NRC-CNRC, NRCC-51264, Newsham, G.R., Arsenault, C., Veitch, J., Tosco, A.M., Duval, C., Task lighting effect on office worker satisfaction and performance, and energy efficiency, NRC-CNRC, NRCC-48152, Results from M.Sc. Thesis of Evgeniy Beagon, Faculty of Civ. & Env. Eng., Technion, Haifa 15

18 ציור - 4 השפעת התאורה על צריכת החשמל של המבנה Annual Electricity (kwh/m 2 a) A - School Building in Jerusalem, Without Dimming Window Wall Orientation (degree) Min Window_T Min Window_C Min Window_H Min Window_L Max Window_T Max Window_C Max Window_H Max Window_L Annual Electricity (kwh/m 2 a) B - School Building in Jerusalem, With Dimming Min Window_T Window Wall Orientation (degree) Min Window_C Min Window_H Min Window_L Max Window_T Max Window_C Max Window_H Max Window_L גורם נוסף בעל השפעה משמעותית הוא מפנה המבנה והחלונות העיקריים שלו. חלונות בעלי שטח מינימלי מביאים לתצרוכת כוללת גבוהה יותר מאשר בניין עם חלונות גדולים המאפשרים תאורה יעילה (תלוי כמובן בכיוון המפנה כי יש שיקול אנרגטי של חדירת חום וקרינה). 16

19 ציור - 5 השפעת מפנה החלון על צריכת החשמל של המבנה כפי שניתן לראות מהתוצאות המשמעותיות, הנושא הוא בעל פוטנציאל גדול מאוד וניתן לשלוב עם האמצעים הקודמים, כאשר השילוב ביניהם הוא מעניין במיוחד. כל אחת מהטכנולוגיות יכולה לתת תוצאות בעלות משמעות, אבל לפני שמתכננים מערכות בקרה - יש לתת את הדעת על התכן האדריכלי והשילוב האופטימלי בין גודל חלון, סוג הזיגוג וכו'. רק לאחר תכנון מיטבי של הגורמים הנ"ל יש ליישם פתרונות בקרה. ישנם מגוון של שיקולים שיש לבחון, כגון השפעה של בקרת התאורה על גרדיאנטים של תאורה בתוך הבניין, השפעה על סינוור, נוחות האדם, הפרשים גדולים בין נקודות שונות בתוך המבנה וכד'. יש לאמת כל אחד מהנושאים באופן ניסויי, ולהתאים שילובים אופטימליים של אמצעי בקרה שונים בבניין שתוכנן כהלכה. אני סבורה כי הידע המחקרי מועט מדי כיום בכדי שניישם תקינה חייבת. ניתן לשלב את המדדים הנ"ל כחלק מציון המדד האנרגטי של המבנה, כעידוד, אולם יש להיזהר בתקינה מחייבת משום שכיום עדיין חסר לנו ידע. 17

20 פרופ' עדנה שביב, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון מהו תכנון לקוי של בניינים הצורכים אנרגיה מרובה לתאורה? ומהם הפתרונות האדריכליים המאפשרים חיסכון באנרגיה? ברצוני להביא כדוגמה מבנה אשר נחשב ירוק אולם תכנונו לקוי. מדובר על מבנה משרדים רב קומתי, אשר מאכלס עובדים רבים בעבודה משרדים בשעות היום. המבנה אמנם נחשב "ירוק", לפחות על פי פרסומים וכתבות, אולם כאשר ביקרתי בו נדהמתי לראות כי המבנה מואר במשך כל שעות היממה, ואינו מאפשר שליטה על מערכות התאורה. כאשר נשאלה אחת העובדות מדוע אינה מכבה את התאורה כאשר היא יושבת בסמיכות לחלון, השיבה כי אין אפשרות לכבות את מערכת התאורה רק במשרדה, אלא הבקרה היא על הקומה כולה, והאור נכבה רק בשעה שבה כולם מסיימים את יום העבודה. השגיאות העיקריות שמתכננים עושים בבואם לתכנן בתחום התאורה הן תכנון משרדים עמוקים שאינם מאפשרים חדירה של תאורת יום, וחוסר בקרה נכונה על התאורה החשמלית. חשוב להקפיד על הפרדה בין מעגלי החשמל לתאורה, ואי תלות בין אזורים שונים בקומה (יש לאפשר את כיבוי האור במשרד אחד ללא כיבוי של כל הקומה). כמו כן רצוי שהתאורה תותקן במקביל לחלון ולא בניצב אליו, וכך ניתן להדליק רק את האור הפנימי, המרוחק יותר מהחלון ולהימנע מהדלקה של נורות הקרובות לחלון. תקן לדירוג אנרגטי של בניינים לשם השגת התייעלות אנרגטית יש צורך בתקן לדירוג אנרגטי של בניינים, אשר יעודד תכנון מודע לאקלים ולאנרגיה. לשם כך נוסח תקן 5282 העוסק בדרוג אנרגטי של בניינים. מטרות התקן: 1. מערכת תקינה אנרגטית שיטתית 2. השגת יעדים מוכחים ומבוקרים 3. חיסכון באנרגיה תוך שמירה על כלכליות 4. דירוג אנרגטי => תוית המציגה את היעילות האנרגטית של הבניינים => מעודד תכנון יעיל וחוסך אנרגיה ציור - 6 תווית אנרגיה של מבנים (תקן 5282) 18

21 ציור 7 מדגים את השפעת פרמטרי התכנון השונים על צריכת האנרגיה של המבנה (בבניין זוסמן לאנרגיה וסביבה, מכון ויצמן למדע). שילוב כל הפרמטרים הקשורים ישירות לתאורה חלון עילי, זיגוג ירוק, בקרת תאורה, שוברי שמש והצללה פנימית, או חיצונית הם המשמעותיים ביותר. בנוסף, לפי ציור זה ניתן לראות כי השפעת המשתנים חלון עילי, זיגוג המעביר יותר קרינה בתחום הנראה ובקרת תאורה המשפיעים על הגברת תאורת היום הטבעית מביאים בנוסף לחיסכון גדול בתאורה, גם לחיסכון באנרגיה הנדרשת לקירור הבניין. ציור - 7 שיפורים אפשריים לחיסכון באנרגיה ערך השינוי הכולל של משתני התכנון הקשורים למערכת החלונות ולפרטי הצללתם הוא פי 3 מערך השינוי הכולל שמתקבל מבידוד הקירות, מבידוד הגג ומאוורור הלילה. בעקבות אפיון פרמטר זה, נבדק נושא התאורה במשרדים ביסודיות. בעבר שוברי שמש (שיכולים לשמש בנוסף גם כמדפי תאורה) היו חלק מהארכיטקטורה של הבניין זה היה מקובל מאוד, רק בשנים האחרונות זה יצא מהאופנה, ונמנעים מלהוסיף אותם. כאשר מגדירים תקן, חשוב לוודא כי חופש התכנון נשמר לכן גם בתקן עצמו אנחנו מציעים, למשל, מספר דרגות של עומק משרד המוגדר לפי המרחק של הקיר הפנימי של המשרד מהחלון. מתוצאות המחקר שביצענו ניתן לראות כי בעומק של 5 מטר יש פתרונות טובים יותר וזולים יותר מאשר במשרדים שעומקם עולה על 5 מ' עומק ומגיע עד 8.20 מ' (ראה ציור 8). מבחן הרגישות מציג מיפוי של השפעת הגורמים השונים על צריכת האנרגיה ועוזר לנו לראות לאילו משתני תכנון השפעה גדולה, ולכן חשוב להקפיד על ההמלצות לערכי משתנים אלו. זאת לעומת משתני תכנון להם השפעה קטנה, שעבורם אין צורך לקבוע ערכים מוכתבים קשיחים, ואפשר להשאירם לשיקולו של המתכנן. התקן, בגישה המרשמית/תיאורית [3,2], מבוסס על פתרונות המוצגים על גבי גרף מבחן הרגישות (ראה ציור 8).. 19

22 ציור - 8 מבחני רגישות בציור העליון, השפעת משתני התכנון על צריכת האנרגיה במשרד בתל אביב שחלונותיו פונים לצפון ושעומקו 5.0 מ'. למטה השפעת משתני התכנון על צריכת האנרגיה במשרד דומה שעומקו 8.2 מ'. ניתן לראות שגורם התכנון שמשפיע במיוחד הוא עומק המשרד. עומק של 5.0 מ' מאפשר תאורת יום במרבית שעות היום בכל המשרד ולכן ניתן לקבל פתרונות שצורכים אנרגיה מועטה ע"י פתרונות פשוטים וזולים References יותר לעומת משרדים שהם עמוקים. 1. Shaviv E., Integrating Energy Consciousness in the Design Process "Automation in Construction 8 (pp ). Elsevier Sc. Ltd. 2. Shaviv E., A. Yezioro, I. G. Capeluto, Energy Code for Office Buildings in Israel. "Renewable Energy, Vol 33/1 pp Shaviv E., Capeluto I.G., Yezioro A., Becker R., A. Warshavsky, 2004, "Thermal Performance of Buildings and the Development of Guidelines for Energy Conscious Design. Part B Office Buildings". (in Hebrew). Technion Research and Development Foundation Ltd., No , Sponsored by the Ministry of National Infrastructures. 20

23 צבי סגל, מנכ"ל מטרולייט בע"מ חסמים ואתגרים בהחדרת פתרונות להתיעלות אנרגטית בישראל בהרצאתי אביא ניסיון של יצרן ויבואן מקומי בתחום. חשוב לציין, כי מתוך כלל ההתקנות שלנו, מ- 10% מותקנות בישראל. פחות ציור 8 מתאר את האמצעים להפחתת פליטות גזי חממה. על הציר האופקי בשקף רמת הקושי בהתקנה; ככל שהסימון נמצא יותר בימין ההתקנה או היישום קל יותר. בציר האנכי רמת החיסכון. כל עיגול מתאר טכנולוגיה שונה. ציור - 9 מיפוי פוטנציאל הפחתת פליטות לפי אמצעי האמצעי היעיל ביותר הוא בידוד אבל הוא קשה יחסית להתקנה, והוא גם מותנה בתקינה. כאשר מחליפים נורת ליבון בנורת,CFL מקבלים מיידית חיסכון של 60-70%. חברת מטרולייט מחליפה משנק מגנטי באלקטרוני, ללא פגיעה בתשתיות או צורך בשינויים מיוחדים, ומתקבל חיסכון משמעותי שיכול לנוע בין 35 ועד 70 אחוז. בתחום מיזוג האוויר השינוי יותר יקר ויש לבצע שינוי בתשתיות, ומעבר לזה יש יותר קושי ביישום ופחות אפקטיביות בחיסכון. דוגמא לפרויקט אשר הביא לחיסכון ברשת חנויות אלקטרוניקה (Fry's) בקליפורניה החזר השקעה תוך 7 חודשים 70% חיסכון בתאורה התבצע באמצעות החלפת טכנולוגיה + מערכת בקרה. תוצאות השינוי, מעבר לחסכון הישיר בחשמל לתאורה, היו ירידה של 2 מעלות בטמפרטורה בשטח החנות, אשר הביאה לחיסכון במערכת המיזוג. קצב החלפת הנורות ירד למחצית. 21

24 סה"כ החיסכון דוגמא מישראל ברשויות מקומיות אשר להם כ 10,000 נקודות תאורה ברחובות השנתי הממוצע הוא 2.7 מיליון שקל. אחת הרשויות, בכספי החיסכון ממשיכה להתקין בכל שנה עוד משנקים אלקטרוניים נוספים. וקל מאוד להתקין, אם זה כל כך פשוט למה זה לא עובד? למרות שקל מאוד להוכיח את היעילות המודל לא מיושם בצורה נרחבת. למה? מודעות. חסר חינוך, ובשטח יש בורות בנושא. מרבית האנשים אינם מכירים את המושגים 1. האלה. שינויים בשטח מתרחשים מתוך חזון או מתוך כאב. הבעיה בתחום זה היא שהכאב אינו מורגש. 2. מחירי החשמל אינם גבוהים מספיק על מנת לעודד חיסכון. אם יוצרים כאב באמצעות חקיקה למשל אם אסור יהיה לחברת החשמל להגדיל את קצב ייצור החשמל ייעשה מאמץ וימצאו גוררת פתרונות. בצרפת, למשל, כל חריגה בייצור החשמל מעל רמה מסויימת הקבועה בחוק קנס כספי לחברת החשמל. איום כזה גורם לחברת החשמל לעודד את הצרכנים לחסוך. מובילות בכל הרמות כמו בכל הנושאים הסביבתיים - צריך שתהיה דמות מפתח בארגון, 3. משוגע לדבר אשר יוביל את השינוי. רגולציה בישראל יש מעט מאוד רגולציה בתחום הזה, אין מקל ואין גזר. 4. בישראל - המדינה היחידה בעולם שבה מחירי החשמל יורדים, אין קנסות על היקפי ייצור 5. גבוהים ואין סיבה לחסוך. צריך לתת תמריצים לחיסכון באנרגיה. 6. עידוד השקעות פרטיות באנגליה יש יוזמות פרטיות ליישם של התייעלות אנרגטית, ובארץ 7. עדיין לא קיים. בנוסף קיימת בעיה של ניגודי אינטרסים מטרתה של חברת החשמל היא רק לעמוד בביקושי השיא ולספק חשמל בצורה איכותית. למעשה לחברת חשמל אין אינטרס לצמצום ביקושים. קבלנים עבור לאף משרד ממשלה. התייעלות אין אינטרס לביצוע כמו שהמצב קיים כיום, משמעותה של התייעלות היא אובדן הכנסות, משום שיש רשויות שמתקצבות לקבלנים עלויות לא יידרשו הטיפולים ותיפגע גבוהה, יתקינו משהו בעל אמינות טיפול בנורות. אם הקבלנים הכנסתם. שיקולים זרים ומינהל לא תקין אנו סובלים מהתסמונת הקבועה, לפיה פתרון שטוב לכל העולם לא מתאים למדינת ישראל וקידום או עצירת פתרונות ראויים מונע לעיתים משיקולים זרים ומינהל לא תקין. מצד שני יש נוחות גדולה בביצוע פרויקטים לאומיים מתחת לכל משרד ממשלתי יש גוף גדול, שיכול להוביל ולעשות שינוי משמעותי במשרד הביטחון זהו צה"ל, במשרד הבריאות - בתי חולים, במשרד החינוך בתי ספר וכן הלאה. אם לא מיישמים דוגמא אישית ומנהיגות בגופים אלו, אין מגמה לאומית לפעול. לסיכום, אני רוצה דווקא להביע אופטימיות לאחרונה אני רואה שינוי מגמה בתחום, ויש ידע יותר כדוגמת עבודת משרד התשתיות הלאומיות בנושא שיוצאות לאור נרחב בציבור. יש עבודות ההתייעלות האנרגטית, וועדת המנכ"לים הבינ-משרדית להפחתת פליטות גזי חממה, מינוי נאמני אנרגיה בגופים עסקיים וציבוריים ועוד. 22

25 ד"ר פרי לב און, קבוצת לבאון, קליפורניה זרקור על תאורה יעילה במבנים ומחוץ להם ניתוח של ה- IEA משנת 2006 (המספרים מעודכנים ל- 2005) מראה כי 17.5% מהאנרגיה בעולם משמשת לתאורה, כאשר מרבית האנרגיה בסקטור זה משמשת למבני מסחר. הדרכים ומדורגת של העיקריות היכולות לשמש 6 נורות כספית משימוש. להפחתת שימוש בנורות הדרישה,CFL והוצאה מבוקרת במחקר שנערך על ידי 'ארגון האנרגיה הבינלאומי' עבור קבוצת עבודה של ה- ג'- 8 נמצא כי במערכת תאורה טיפוסית, רק 30% מה'לומנס' הנפלטים מהנורה תורמים לתאורה בה חווים המשתמשים. הסיבה ל'מקדם השירות' הנמוך היא שילוב של מספר גורמים, ביניהם אובדן תאורה עקב כליאתה בגוף המנורה, 'בליעת אור' על גבי משטחים בסביבה הקרובה, וכיוון הארה למקומות שם אין בה 7 צורך. יוזמת 'en.lighten' זוהי יוזמה של אשר מטרתה UNEP לתאר ולמפות את שוק התאורה העולמי. הרעיון הוא להוציא משימוש טכנולוגיות מיושנות ולעודד טכנולוגיות חדישות על ידי יצירת 8 ארגז כלים המבוסס על דוגמאות ממדינות שונות, ולמידה מהידע העולמי. 9 הערכת תאורת רחוב - זהו פרסום חדש אשר פורסם בחודש האחרון בקנקון המכיל מידע מ- 100 מדינות לגבי המשמעויות הכלכליות של שינוי תאורת רחובות וכמה ניתן לחסוך על ידי כך. ההנחה היא כי החלפה של טכנולוגית התאורה יכולה להביא לחיסכון של 2% בצריכת החשמל העולמית, ובמונחים של פליטות פחמן דו חמצני, ניתן להשוות זאת לחיסכון בפליטה של 61 מיליון מכוניות. כפי שניתן להבין, מדובר במספרים משמעותיים וגדולים מאוד. המפה בציור 9 מתארת את שיעור החיסכון הצפוי על פי מדינות. המפה היא שרטוט מספר 3 בעמוד 10 המקור למטה המראה את אחוזי החיסכון בחשמל אותם ניתן להשיג באם מדינות תעבורנה לחלוטין משימוש בנורות ליבון לנורות קומפקט פלואורסצנט. המפה מציינת שעבור מדינות מפותחות אחוז החיסכון באנרגיה עשוי להיות נמוך יותר מאשר במדינות מתפתחות, אולם באשר לכלל החיסכון באנרגיה, הרי המדינות המפותחות תוכלנה לחסוך הרבה יותר עקב בסיס צריכת האנרגיה הגבוה שלהן לתאורה IEA 2006, "LIGHT'S LABOUR'S LOST: Policies for Energy-Efficient Lighting", UNEP/Phillips/OSRAM, 2010, "Country Lighting Assessments; Energy Savings", 23

26 ציור 10 - שיעור החיסכון בחשמל הצפוי במדינות העולם במדינות המסומנות באדום ניתן עוד לחסוך למעלה מ 7% - אלו מדינות המתבססות בייצור החשמל שלהן בעיקר על פחם. במדינות שבהן אין שימוש נרחב בפחם החיסכון פחות משמעותי אבל עדיין קיים. 11 פוטנציאל החיסכון באנרגיה על פי דו"חות ה- DOE עשוי להגיע עד שנת 2030 לכ- 190 טרה וואט- שעה בחישוב שנתי, שהוא שווה ערך לחשמל המיוצר על ידי 24 תחנות כוח של 1,000 מגה-וואט כ"א. ניתן להגיע לחיסכון עצום אם משתמשים בטכנולוגית.SSL דוגמא מלוס אנג'לס, קליפורניה עיר גדולה מאוד עם 6500 מייל של רחובות המוציאה כ- 17 מיליון דולר לשנה על אנרגיה. כאשר החליפו את תאורות הרחוב בעלות כוללת של 57 מיליון דולר התקבל החזר ההשקעה תוך 7 שנים כאשר על הנורות ניתנת אחריות ל- 6 שנים ומצפים למינימום 40% חיסכון באנרגיה. נכון למועד העברת נתונים אלו, הוחלפו כבר 20,000 נורות, ונמדד חיסכון ממשי. בנוסף, חוות הדעת היא שגם איכות התאורה הרבה יותר טובה. לסיכום, מובאות המלצות ה- IEA לממשלות ולתכניות לאומיות: קביעת תקן מינימלי לביצועים אנרגטיים תוויות אנרגיה, דירוג ותכניות הסמכה ליצרנים ולמוצרים תקני בניה ביצועים אנרגטיים של מבנים הגדרות ומיתוג תמריצים כלכליים לעידוד המשק תכניות רכש ותחרויות ארציות הפצת מידע והעלאת מודעות תכניות להסבת השוק ושינוי המגוון הקיים

27 תכניות וולונטריות והסכמים לטווח ארוך תכניות מחויבות לחברת ייצור החשמל מימון לחברות ESCO וצד שלישי לעידוד פרויקטים ויוזמות ד"ר אינג' אינה ניסנבאום, מתכננת תאורה, יו"ר הועדה הישראלית להנדסת המאור של התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל 2002 (ע"ר) התייעלות לעומת בריאות ברצוני להביא נתונים ומספרים ממדינת ישראל. חייבים לזכור כי השוק שלנו שונה לחלוטין מהנתונים שאנו מקבלים ממדינות אחרות, ובפרט מארה"ב. חדשות לבקרים אנו שומעים בריאות, מזיקות, מקרינות קרינת ובפרסומים. בשנת 2008 פרסם ה- בעיתונים ובתקשורת,UV מסרטנות HPA מומחים שמצהירים וכד'. כי הנורות היעילות אינן יש חשיבות גדולה לעשות סדר בנתונים 12 (ארגון הבריאות הבריטי) מחקר אשר מסקנותיו העיקריות היו: בתנאים מאוד מסוימים המשתמש עלול להיחשף למינון גבוה מהמותר של קרינת UV עלולה להיווצר החמרה של מחלת המשתמש בטרם חשיפתו. הזאבת (LUPUS) ושל מחלות אור אחרות מהן סבל הסיכון ללקות בגידולי עור ממאירים כתוצאה מחשיפה לאור עדיין קטן לאין ערוך מסיכון עקב החשיפה לקרני השמש. לפני כשנתיים עיתונאי מצא את המחקר הנ"ל, פרסם אותו בתקשורת והנושא התפתח לכדי היסטריה תקשורתית. מעבר לכל מה שנאמר כאן לפני, חשוב לשים את הדברים בהקשר הנכון: בארץ, נפוצות נורות הליבון וההלוגן בשימוש בתאורה בסקטור הביתי בעיקר. מתוך סך כל צריכת החשמל הביתית מהווה התאורה 25% בסך הכל. בנתונים אלו, ברור כי גם אם נחסוך 10%, נקבל חיסכון שנתי של 250 מגה וואט בלבד. מחשבון פשוט זה ברור כי אין טעם להיתלות רק בחיסכון זה לצמצום צריכת החשמל אלא כדאי לבדוק את יתר המוצרים צורכי החשמל בבית. החיסכון הנובע מתאורה הוא חשוב, אבל משני בלבד. פילוג צריכת החשמל לתאורה בין המגזרים השונים הוא 15% במגזר הביתי, 18% בתעשייה, ובמגזר המסחרי והציבורי - 40%. חשוב לזכור כי נורות ליבון מותקנות לרוב בבית מגורים, ובמיוחד במשפחות הנמצאות במצב סוציואקונומי בינוני ונמוך. 12 Health Protection Agency (2008)."Precautionary Advice: Energy Saving Compact Fluorescent Lights" (Accessed on December 7 th 2010) 25

28 כמה חשמל תחסוך החלפת נורת ליבון בבית לנורה חסכונית? ניתן לחשב זאת: עבור נורה הדולקת 5 שעות ביממה, יתקבל חיסכון של 6 שקלים בחודש, וזאת על ידי החלפה בנורה חסכונית, שעולה 40 שקל. עבור בתי אב במצב כלכלי בינוני ונמוך, החלפה כזו היא קשה. חשוב לזכור גם את הבעיה העיקרית של נורות ה- הקרינה הכחולה היא המזיקה. באירופה CFL הנושא מדובר ונמצא על סדר היום, משום שהקרינה הכחולה היא חלק ממנגנון התאורה של הנורה, ולא ניתנת לנטרול. מחקרים הראו כי חשיפה ארוכה לקרינה משבשת מנגנוני שינה, פוגעת בייצור המלטונין וביכולת התגוננות של הגוף, גורמת לבעיות במערכת הראיה וכו'. לנורות 15,000 שעות. PL יעילות מוכחת של פי 5 מנורות הליבון. אורך החיים שלהן גם הוא משמעותית רב יותר מדוע אם כך לא להחליף החלפה גורפת? יש מספר סיבות: מאפיינים מכאניים וחשמליים מקדם ההספק ברוב נורות ה- CFL נמוך איכות האור אורך חיי נורות ה- CFL כספית ומתיל כספית מערכת אלקטרונית מחיר בעיית מיחזור איפה אם כן ניתן לחסוך בכל זאת? חשוב מאוד להקפיד על תקינה דווקא בתחומים הבאים: נורות מחמירים) (שימוש בנורות איכותיות העונות ברמת הקרינה ותכולת חומרים מסוכנים על תקנים משנקים וכל ציוד הפעלה אחר. עוצמות ההארה ואיכות התאורה תנאי עבודה\פעילות נאותים מיחזור 26

29 פרק 4: דיון בחלק השני של הפורום התקיים דיון פתוח על המידע שהוצג ועל המסקנות האופרטיביות שיש להפיק ממנו. על מנת למקד את הדיון, הוצגו מראש מספר שאלות כדלקמן: מדיניות מה יכולה וצריכה לעשות ממשלת ישראל כדי לעודד חיסכון באנרגיה לתאורה? מה חלקה של אנרגיה לתאורה בסל האנרגיה הלאומי וכמה מזה ניתן לחסוך? מה צריכים המשרדים הממשלתיים לעשות על מנת להוות דוגמה לציבור בהתייעלות אנרגטית? תכנון מהו תכנון לקוי של בניינים הצורכים אנרגיה מרובה לתאורה ומהם הפתרונות האדריכליים שמאפשרים חיסכון באנרגיה לתאורה? איך ניתן לנצל את התאורה הטבעית הרבה הקיימת בישראל לחיסכון באנרגיה לתאורה תוך שמירה על נוחות המשתמשים? איך ניתך לשפר את החיסכון באנרגיה לתאורה על ידי שימוש במערכות תאורה חשמלית יעילות? תקינה האם התקינה בישראל לחיסכון באנרגיה בתאורה מספקת וכיצד ניתן לשפרה? התקינה הבינלאומית בנושא החיסכון באנרגיה בתאורה בהשוואה לזו בישראל - מה ניתן לאמץ ממנה בישראל? דברי המשתתפים מובאים כאן בסדר בו נשמעו וללא עריכה. בפרק הבא ניתן סיכום ומוצגות מסקנות מדברים אלה. דוד רודיק: במהלך 20 השנים האחרונות אנו מחזקים תקנים לתאורה יעילה. למשל, תקן 8995 שאומץ ועבר רוויזיה נותן מידע לגבי תאורה נכונה במקומות עבודה ובנוסף המלצות לחיסכון באנרגיה וכיצד צריכה להיראות מערכת יעילה בתוך מבנה. תקן לתאורת דרכים זהו תקן שאומץ כלשונו מאירופה. וועדת הכלכלה של הכנסת דנה בימים אלו בנושא תקינה לגבי יעילות אנרגטית מזערית של נורת פנים למבנים מתוך תקן אירופאי כאשר קיימות נוסחאות המגדירות דירוג A עבור כל סוגי הנורות. אין אנו מעוניינים לשלול טכנולוגיה מסויימת אלא להגדיר חישוב של היעילות עבור כל סוג של נורה. עבור נורות פלורסנט המחליפות את נורות הליבון נדרשה יעילות אנרגטית מקסימלית; כך אנו מקווים להביא לכך שכמות הכספית תהיה מזערית. אני בטוח שהמשרד להגנת הסביבה, האמון על נושא המיחזור, ימצא דרך לטפל גם בחומרים אלו כפי שהוא עושה בתחומים רבים אחרים. מבחינה טכנולוגית, אין פה משהו חדש ומסוכן. ברגע שנורות ה- LED יגיעו לבשלות טכנולוגית ועמה לעלות כלכלית סבירה, נחפש דרכים להמליץ על נורות אלו כתחליף, כמובן לאחר בדיקת ושלילת השפעות בריאותיות. אנו נשקול לעודד כניסה שלהן לשוק אם נגלה שהן נותנות מענה טוב יותר. נכון לעכשיו הוועדה טרם התכנסה, ואני מקווה שהתקנות יאושרו עד סוף השנה. ד"ר שלמה ולד: כשמדברים על התפלגות הקרינה בתחום הכחול משווים את ההתפלגות הספקטרלית להתפלגות האופיינית לנורה סטנדרטית מתחת ל 60, W אבל יש לזכור כי בנורת ליבון הספקטרום של 27

30 גוף שחור עולה ככל שעולים בהספק, ולכן סה"כ הקרינה הכחולה גבוהה הרבה יותר מאשר השיאים (Peaks) הבודדים המתקבלים מנורת.FL בנורת פלורסנט השיאים נקבעים על ידי החומר שבנורה. הפילוג של הספקטרום תלוי באנרגיה שפולטים האלקטרונים, ויש אופיין שונה לכל חומר. אנרגיה זו היא פחות או יותר קבועה ואינה תלויה בהספק. לעומת זאת, בנורות ליבון יש שינוי כפונקציה של ההספק. בהתייחס לשינויים ברמות המלטונין כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור לא טבעי אשר הוזכרו כאן קודם, אני מעריך כי תופעה זו אינה עומדת במבחן הכמות. לאחר שפורסם המאמר של ד"ר אלי שטרן, חזרתי לקרוא שוב את ההמלצות באנגליה, וניתן לראות כי לא כצעקתה. אני חושב שיש בפרסום מידע נגד השימוש בנורות החסכוניות יותר מדי בעלי עניין וחייבים לברור את העובדות ולומר את האמת המדעית. החיסכון באנרגיה ומניעת החימום הסביבתי, הם יתרונות ברורים וכאשר מדברים על חיסכון משאבים והורדת עצימות האנרגיה, חייבים לעשות סדרי עדיפויות. מיכל נחמני: בשנת 2008 פרסמה המועצה האירופאית לסיכונים בריאותיים דו"ח המראה כי לא נמצא קשר בין שימוש בנורות מסוג CFL להחמרת המחלות שהוזכרו. האימוץ הגורף של המלצות הדו"ח הזה 15 ושל טכנולוגית התאורה המדוברת במדינות נאורות רבות מעיד על כך. פרופ' עדנה שביב: חייבים להיות תמריצים אשר יקדמו את כניסת הנורות לשוק בצורה משמעותית בכל מיני צורות. מניסיוני בברקלי, קליפורניה למשך שנה וחצי, ראיתי מה נעשה שם. במקרים רבים יש חלוקת נורות חסכוניות חינם לאזרחים על ידי חברות החשמל. חלק מחשבון החשמל מיועד באופן רשמי לחינוך וחברות החשמל מזמינות את הצרכנים לקורסים מקצועיים וימי מידע על התייעלות אנרגטית ללא תשלום והכול ביוזמת חברות החשמל. בתור צרכן אתה זכאי לקבל נורות חסכוניות חינם, אם תתחייב להחלפה. אין לי ספק כי החדירה של תאורה חסכונית לשוק תלויה במודעות, חינוך של הציבור ושל אנשי המקצוע, וכמובן תמריצים. ד"ר פרי לבאון: בואו נניח לרגע שיבצעו מהלך כזה בישראל, ויתווסף סכום קטן לחשבון אני חושש שיהיה מי שיבוא ויצעק שאינו מוכן לשלם בקליפורניה התשלום הזה מקובל. השאלה היא אם אפשר לעשות את זה בישראל? פרופ' רחל בקר: משמעותו של חיוב: איסור על שימוש בנורות ליבון ושימוש בנורות חסכניות. משמעותו של תימרוץ: כיום אנו משלמים תעריף חשמל קבוע ללא תלות בצריכה ניתן, למשל, להגדיר תעריף חשמל פרוגרסיבי. ברגע שהצרכן מגיע לצריכה גבוהה מעל ערך ממוצע מסוים הוא ישלם יותר. יש צורך לקבוע את החשבון הממוצע על פי מצב בו התאורה חסכנית ברמה המחייבת, מיזוג האוויר יעיל ברמה התקנית וכו' וזה יהווה את התעריף הבסיסי. אם הצרכן צרך מעבר לממוצע ישלם מחיר גבוה יותר, בתעריף חדש. אנו רואים כבר היום יישום של מערכת התחשבנות כזו בתחום המים. בנוסף, יש לחייב התקנה של מערכות בקרת נוכחות בבנייני משרדים. קשה לי לומר אם מערכת כזו ניתנת להתקנה באופן גורף בכל משרד, אבל יש למצוא את הדרך למפות את סוגי הבניינים לחיוב. קוד הבניה נכתב Scientific Committee on Emerging and Newly Identified Health Risks (SCENIHR) Light Sensitivity, September

31 בימים אלו ואנו מתלבטים מהם הנושאים אשר ניתן לחייב ומה לא. ניתן לחייב רמה מסוימת ברור כי לא ניתן להיכנס לכל משרד של בית או כל בית חולים, אבל בבניין משרדים גדול אין שום ספק שניתן לחייב. כמו כן, במסגרת התקינה של ציון אנרגטי ובנייה ירוקה יש לכלול את כל סוגי הבקרה, ובתמורה להעניק ניקוד גבוה למי שמתקין אותן. קבלת תו יהלום או פלטינום חייב להיות מוגבל רק למי שמתקין את המערכות הנ"ל בצורה נכונה וטובה תפקוד תקין ומניעת בעיות יכול להקנות בונוס גבוה. אולי כפי שהדברים היום זה לא כלכלי מספיק, אבל לשם כך יש מנגנון של מיסוי ירוק. זהו אחד המקרים הקלאסיים הדורשים הפעלה של מיסוי ירוק כי היתרון הנובע מהם הוא ברור מאוד. החיסכון הוא כמית וניתן להגדרה מדויקת, ולהגדרה מפורשת של ההנחות או הבונוס שניתן להעניק. לסיום חשוב מאוד לתת דוגמא אישית. משרדי ממשלה חייבים ליישם את מערכות הבקרה בבניינים שלהם ולפרסם ולהראות לציבור שיראה את הישימות של האמצעים הללו, וילמד. ד"ר גדי קפלוטו : הייתי רוצה רק להאיר את הנקודה הבאה: כאשר אומרים נורות פלואורניות באופן גורף למעשה לא אמרנו כלום. אין שתי נורות שהן זהות. בהרצאות ששמענו הוזכרו נתונים כמותיים וחשוב לי להדגיש שלא ניתן להסיק מנתון אחד מסקנה גורפת לגבי כל משפחת הנורות. הוזכרו מעט נושאים איכותיים וחשוב להבין שכפי שיש תקינה המחייבת מינימום אור לכל יחידת אנרגיה מושקעת, צריכה להיות תקינה גם על איכות צבע האור. אני בטוח שתקינה בתחום זה תשפר משמעותית את הפופולריות של הנורות. אינה ד"ר ניסנבאום: בתחום התאורה הבעיה היא לא שאין תקנים אלא שאין אכיפה! לא בשטח אוכפים אפילו תקן בטיחות וודאי שלא תקן וולונטרי. ד"ר גדי קפלוטו: אני חוזר לנושא החינוך צריך להתחיל כבר בשלב תכנון הבניין ולהתייחס לתאורה. בנושא הזה יש לנו בעיה של חוסר ידע אצל אנשי המקצוע, ונדרשת הדרכה. בתחום הזה הממשלה יכולה לעזור ולעודד, כדי שאנשי המקצוע ילמדו לתכנן יותר טוב. חשוב גם לתת כמה שיותר אינפורמציה לציבור חשבון חשמל צריך לכלול בתוכו השוואה, למשל עם השכנים. זה עוזר מאוד לצרכן להבין איפה הוא עומד ואם והיכן הוא יכול עוד לחסוך. דוד תורג'מן: אני רוצה לדבר על נושא תאורת החוץ. בתאורת החוץ משתמשים היום בעיקר בנורות נל"ג (נתרן לחץ גבוה); נורות אלה הינן בעלות יעילות גבוהה Lumens/watt) ). שימוש במקורות אור כגון נורות מטל הלייד או נורות LED משפר באופן משמעותי את ה- CRI אך אינו משפר את הנצילות האורית; למרות זאת השיפור ב- CRI יכול לשמש גורם מדרבן להורדת עוצמות ההארה (כושר ההבחנה בצבעים הינו טוב יותר בנורות מטל הלייד ובנורות LED לעומת נורות נל"ג). עד היום היה תקף תקן 1862, ובשנים האחרונות יצא לאור ת"י בעל רזולוציה גבוהה בהגדרות התכנון אשר באירופה עברו אליו זה מכבר. התקן אמנם אושר אבל יישומו עדיין בעייתי מאוד. נכון להיום משרד התחבורה לא אימץ אותו, והוא מהווה תקן ממליץ ולא מחייב. אני חושב שיש לפנות למשרד התחבורה ולדרוש להורות למתכננים לעבוד על פי התקן החדש, ולא לפי התקן הישן. ההבדלים בין התקנים משמעותיים מאוד. ראשית יש בתקן החדש הנחיה לירידה בעוצמת ההארה. בשטח המתכנן אומר שאם הוא יבצע תכנון גבולי או מתחת לנדרש - יהיו כלפיו טענות, ואילו בתכנון 29

32 יתר design) (over שום גורם לא יבוא בטענות; לכן לרוב מתכננים תאורת יתר, לפעמים פי 4 או 5 מהנדרש. השאלה היא איך אנו יכולים לגרום לרשויות המקומיות לשנות את מנהגן בו דורשים מהמתכננים לתכנן לרמות תאורה גבוהות מהנדרש בתקן? מהניסיון שלי, ברשויות לפעמים בוחרים להאיר רחובות ראשיים בתאורת יתר מתוך רצון לתת תחושה של יוקרה. בנושא תאורת חוץ יש אמצעים לחיסכון אך אין מודעות. למשל בתאורת רחוב - ברגע שיורדת החשיכה התאורה נדלקת ונכבית בבוקר. שימוש בשעונים אסטרונומיים השולטים על הדלקה וכיבוי בדיוק רב יכולים לחסוך כ- 5% מהצריכה השנתית. משנקים אלקטרוניים מאפשרים גם הם חיסכון לא קטן. ניתן להתקין מערכות בקרה בטכנולוגיות Telemanagement Systems המאפשרים שליטה על כל גוף תאורה בשטח. כמו כן חשוב לבדוק נקודתית - האם ניתן להוריד את רמת האור אחרי 12 בלילה? השימוש בתאורת LED אמנם קיבל תדמית של ירוק, אולם הנצילות האורית שלו מגיעה רק לכדי 80-90, Lumens/watt כלומר נמוכה יותר מנורות הנל"ג בהן משתמשים כיום בתאורת הרחובות. גוף תאורה עם נורות נל"ג כולל גם רפלקטור העשוי בד"כ מאלומיניום מלוטש. הנצילות הכוללת של גוף התאורה הינה כ- 70%-60% (משמעות נצילות זו הינה התפוקה הכללית שגוף התאורה מספק בהתייחס לפחת הנובע מהבליעה של הרפלקטור, ומהירידה כתוצאה מלכלוך מצטבר בתוך חלל הרפלקטור). כלומר, גם אם משתמשים בנורות נל"ג בעלות יעילות של 130 Lumens/watt הרי שהנצילות של גוף התאורה הינה בפועל 130x70%. = 91 Lumens/watt בנוסף יש לקחת בחשבון את גורם ה- CRI הנמוך בנורות נל"ג, כ- 25. נורות LED כיום נותנות יעילות של Lumens/watt נצילות של גוף תאורה כזה שאינו כולל רפלקטור הבולע חלק מהאור היא כמעט 100%. כלומר, אנו מגיעים לנצילות גוף התאורה כמו של הנל"ג. כל זאת - כי מדובר במקור אור LED המאיר באופן ישיר כמעט ללא איבודים. בנוסף יש לקחת בחשבון שגורם ה- CRI הינו גבוה יותר: בנורות LED עם אור לבן מגיעים ל- CRI של כ- 70%. וכאן נשאלת השאלה החשובה: האם ניתן יהיה להוריד את רמת ההארה בכבישים כאשר משתמשים במקור אור שמאפשר אבחנה טובה יותר CRI) גבוה יותר)? כי אם אין אפשרות לרדת ברמת ההארה הרי שלא נוכל לחסוך בצריכת החשמל ע"י המעבר מנורות נל"ג לנורות.LED כמובן שבמקומות שבהם יש שימוש בנורות מטל הלייד או בנורות כספית השימוש בנורות LED יאפשר חיסכון באנרגיה גם אם נשאר באותן רמות הארה. ד"ר מרים לבאון: ברצוני לדבר על חברות החשמל המספקות חשמל וההיטלים עליהן. במוסד נאמן התקיים פורום אנרגיה בנושא ניהול ביקושים ופורום נוסף בנושא התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות. אנו רואים בקליפורניה כי נושא ההפרדה בין רווחי חברת החשמל לכמות החשמל שהיא מספקת הוא המפתח לקידום הנושאים הנ"ל. אם חברת החשמל מרוויחה על פי כמות הקווט"שים שהיא מספקת, היא לא יכולה בכנות לקדם נושאי התייעלות. אם תתוגמל חברת החשמל לפי מספר הלקוחות ולא לפי הקווט"ש, ניתן יהיה לקדם התייעלות אנרגטית. זה מה שקורה בקליפורניה, וחברות החשמל מגישות כל הזמן תכניות חינוך, הסטת ביקושים, הפצה של נורות ללא תשלום למעוטי יכולת, סקרי אנרגיה ע"ח החברה וכו'. מדרגות בתשלום החשמל זה מהלך שנעשה כבר ב ולא דווקא באמצעות "ענישה" על עליה בצריכה אלא להיפך. אם צרכת החודש פחות מאשר בחודש המקביל אשתקד, והפחתת את צריכת האנרגיה שלך ב- 10% - תקבל החזר. ככל שהפחתת יותר ההחזר יהיה גדול יותר. הניסיון הראה כי כאשר התכנית הופסקה הצריכה חזרה ועלתה. 30

33 ד"ר אינה ניסנבאום: התאגדות מהנדסי המאור פנתה למנכ"ל משרד התשתיות והתריעה על עצמת התאורה המוגזמת ברחובות. אני חושבת שניתן למצוא ברחבי הארץ פרוייקטי פיילוט המוכיחים חיסכון. ערכנו מחקר לפני 3 שנים הראינו כי בכיתות לימוד ניתן לחסוך משמעותית, ולהגיע להחזר השקעה של שנה וחצי. לצערי למרות ההוכחות והכדאיות עדיין לא הצלחנו לקבל תקציב והרשויות לא היו מוכנות להשקיע. צבי אגוזי: בעולם מדברים כבר למעלה משנה על רשת חשמל חכמה. אחת הנקודות הראשונות והחשובות ברשת כזו היא מונה חכם. מונה כזה מאפשר לתגמל מי שחוסך בתאורה. הזמן הנכון לביצוע ויישום הוא עכשיו כי עד שהדברים יזוזו המונים כבר יהיו מותקנים. בנושא אכיפה יש לדבר בשני מישורים: 1. בתחום היבוא קיימת אפשרות אכיפה פשוטה יחסית. ניתן לבדוק ולהכניס לארץ רק מה שמתאים לתקן הרשמי שיוכנס לתוך צו יבוא חפשי וכל מה שאינו עומד בתקן ניתן לעצור בקלות לפני הכנסה ארצה. אחרי שניתנו האישורים להכניס את המוצרים ארצה קשה לוודא שההתקנה של המוצרים בפועל היא אכן על פי ההוראות והתקן וללא ששונו הרכיבים בתוך המוצרים על מנת לחסוך בעלותם. 2. בתחום הייצור בארץ המצב בעייתי יותר. נניח שמכון התקנים בדק ואישר את המוצר, אך עד שהוא מגיע להתקנה ייתכן שהוחלפו בו רכיבים - אולי החליפו משנק לדגם משנק שעולה דולר פחות. בשטח אין מי שיבדוק כאשר התקינו את הגופים מה בדיוק התקינו. הבדיקה בשטח אפשרית בד"כ בשיתוף עם גופים גדולים. התחלנו תהליך עם מע"צ: הם קוראים לנו "לאישור זהות מנות" כשמקבלים מנה גדולה של ציוד ואנו בודקים אם בפועל יש התאמה למוצר שנבדק בבדיקת הדגם ואושר. זו בדיקה קלה ופשוטה יחסית וטמון בה רווח גדול. מה למעשה בודק מכון התקנים? זהו מוסד שעיסוקו בדיקות והגנה על בטיחות ובריאות הציבור. מכון התקנים יהיה מוכן לבצע כל בדיקה שיש מאחוריה גם עבודה אחר כך. כיום אנו עוסקים בבדיקת הנורות בפן הבטיחותי, ולא הביצועי. מבחינת המחוקק במדינת ישראל, פחות מעניינים הביצועים של הנורה ובעיקר בטיחותה החשמלית והמכנית, ויכולת העמידות שלה נגד שריפה. חשוב להבין גם את הקושי - בנורות אשר להן אורך חיים המוגדר כ- 20,000 שעות, אנו יכולים להתחיל היום את הבדיקה, ולסיימה רק בעוד שנה או שנה וחצי. ברור שזה לא מעשי. מכון התקנים חייב למצוא דרך בדיקה יותר חכמה, וגם להעריך את ירידת עצמת האור לאורך הזמן. למכון יש מעבדה לתאורה, וברור כי היכן שיש צורך ויש כדאיות כלכלית לבדיקות, המכון ישמח לקחת חלק ולבצע את הבדיקות. במקרים שאין כדאיות כלכלית יידרש מימון חיצוני. ד"ר פרי לב און: שוב ושוב אני מעלה את נושא החינוך. זהו נדבך עיקרי בכל התחומים של התייעלות, כולל בחיסכון בתאורה. כפי שאמר גדי קפלוטו לא מדובר רק בתכנון המבנים. אני חושב כי יש להעלות בגדר המלצה שילוב של חינוך לחיסכון והתייעלות אנרגטית במערכת החינוך החל מהגיל הרך. זה פשוט מאוד ליישום וזה נעשה בעבר ובהווה בשטחים אחרים: כמו שעושים עם מיחזור, החל מגיל הגן, הרי ניתן לחנך גם לחיסכון באנרגיה. אין דבר יותר יעיל מאשר ילדים שגדלים לתוך התובנה. זו יכולה להיות 31

34 המלצה פשוטה ליישום צריך רק רצון במשרד החינוך. זה יעיל מאוד ויראה תוצאות יחסית מהר משום שבשטח הילדים מחנכים את ההורים. ג'ורג'י בירנבאום: כבר לפני 15 שנה נאבקתי קשות להחליף טכנולוגיות ישנות לחדשות, ובפרט התקנת נורות מסוג LED ברמזורים בכבישים. אינני רוצה להאשים איש, למרות שבפועל הייתה עצירה של הנושא במשרד התחבורה. המצב כיום הוא שבמשרד התחבורה מאושרים רק שלושה יצרנים. אינני מבינה מדוע. ברור שהנורות הללו טובות ויעילות, הלא אם בלונדון הוחלפו כבר 90% מהרמזורים לנורות מסוג,LED וגם במדינות אחרות בעולם, ברור שהוכחה יעילותן. למה בארץ לא? החלפת צומת מרומזר אחד יכול לחסוך 7,000 שקל בשנה. אבל בארץ המחיר בעייתי והחלפת צומת יכולה לעלות 50,000 עד. 100,000 זאת כי אין תחרות גדולה כאמור יש רק שלוש חברות שהן ספקיות מאושרות על ידי משרד התחבורה. זמן החזר ההשקעה מוערך ב- 7 שנים. בנוסף, לכל עירייה יש התקשרות עם החברה שזכתה במכרז בפעם שעברה. משרד התחבורה מונע מיצרנים חדשים את האפשרות להיכנס ולהרחיב את התחרות. יש בארץ עיריות שמתארגנות בימים אלו עם פרויקטי חיסכון ויישום של תהליכי עירייה ירוקה אשר נכנסות לנושא הזה, אבל כשפונים לקבלת תמריצים - נתקלים בסירוב. בכל דבר צריכה להיות יד מכוונת בצורה חד משמעית, וכאשר זה לא קיים, זה מגיע מבורות ואי הבנה של הפוטנציאל והיכולות הטכנולוגיות. ד"ר אופירה אילון: הנושא של זמן החזר השקעה הוא בעייתי. במרבית המקרים, ראש מועצה דורש לקבל פתרונות מאנשי מקצוע, אשר לא יעלו לו שקל. בעיקר המדובר ברשויות לא גדולות, אשר אין להן יתרות תקציביות, ולכן לא יעשו שום השקעות מקופת המועצה. יכול להיות שבמסגרת תכנית ההפחתה של פליטות גזי החממה (תוכנית שהוכנה בראשות מנכ"ל האוצר מר חיים שני וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה), יוכלו הרשויות להשיג תקציב לנושא. ברור מראש, כי אם הדרך להשיג את הכסף תהיה ביורוקרטית וקשה שום דבר לא יתקדם, כי הרשויות המקומיות לא יוכלו לעמוד במילוי הטפסים על מנת לקבל 50,000 ש"ח תמיכה. נושא אחר- ההתייחסות לנושא הבריאותי היא אטרקטיבית ומושכת תקשורת ומודעות, לא משנה אם מוצדק או לא מוצדק. בכל מקרה, כשיש רעש ציבורי אנשים נתפסים לפחד ולפופוליזם. בעיני, אחת המשימות החשובות של הדו"ח הזה היא מיפוי של החשדות וההיסטריות, נכונות או לא. אם ניתן להפחית את עוצמות התאורה וכתוצאה מכך להפחית את הסיכון הבריאותי זו יכולה להיות המלצה חשובה. ניתן לצמצם אורות לא הכרחיים אפילו בהיבט של זהירות מונעת, וכמובן, לחסוך בכך חשמל, כסף וזיהום. בהתייחס לנושא תכנית החינוך נושא זה תוקצב במסגרת וועדת המנכ"לים להפחתת פליטות גזי החממה, ואני מקווה שבקרוב נוכל כבר לראות את התכניות החינוכיות יוצאות לדרך. יוחנן בורשטיין: חוק מקורות אנרגיה עובר תיקון בימים אלו בכנסת ובו קיימת התייחסות לנושא של מוסדות המתוקצבים על ידי המדינה, והפחתת צריכת האנרגיה שלהם. החוק מציע כי הכסף שיחסך כתוצאה מההתייעלות יישאר ברשות המוסד החוסך. המשמעות היא כי אם מוסד מקבל מיליון שקל סבסוד, והצליח להגיע להתייעלות והפחתת הוצאות של 20,000 שקל סכום זה עדיין יישאר חלק מהתקצוב של המוסד. החוק עבר בינתיים בקריאה ראשונה, בתמיכת האוצר. 32

35 אבי וייץ: עיריית ניו יורק ערכה פיילוט בנושא רמזורים, הגיעה לתוצאות של החזר תוך מעט יותר משנתיים, והחליטה על סמך זה להחליף את כל רמזורי העיר לנורות.LED לגבי נורות,CFL מקובל בארץ לבדוק רק היבטים של בטיחות. סימון CE על גבי הנורה אמור להוות תו איכות שלה, אך חשוב להדגיש כי הוא מבוסס על הצהרה עצמית של היצרן. לגבי חינוך חשוב לזכור כאשר רוצים להטיל את האחריות על החינוך על היצרן הקטן, כי חברת חשמל היא הצרכן הגדול ביותר של נורות לא חסכוניות (T12 - פלואורסנט ארוך). אם רוצים להתחיל בחינוך, כדאי מאוד להתחיל לחנך אותם קודם כל. נראה לי כי התקנות לגבי תאורה חסכונית שנמצאות כרגע בתהליכי קבלה - לא נבחנו לעומק. אני באופן אישי העברתי אותן לחוות דעת של שלושה נציגי הדירקטיבה האירופאית, ובתגובה, נשאלתי בחצי חיוך אם יש לנו מספיק נרות בארץ (כי נזדקק להם...). חייבים לזכור כי שוק התאורה אינו מורכב בצורה לינארית ולא ניתן להטיל את אותו החיוב על כל סוגי הנורות. באירופה מבצעים כל הזמן תיקונים בתקנות ומבצעים התאמות מחדש על פי מצב השוק. התקנות המוצעות למדינת ישראל כיום מורכבות משלוש נוסחאות בלבד, וזה לא מתאים לכל סוגי הנורות. כך גם לגבי משנקים. הדרך רצופה כוונות טובות, אבל בפועל הביצוע לוקה בחסר. צבי סגל: מדינה אינה יכולה להתערב בכל תהליך ותהליך. אני מאמין בקביעת תהליכים מחייבים, אשר מביאים בסופו של דבר לייצור עצמאי של פתרונות. המדינה לא צריכה לספק את הפתרונות אבל כן לספק בסיס של רגולציה. יש כמה כלים שמשרד האוצר יכול להפעיל באמצעות תקציב אם יקצצו את תקציב האנרגיה למשרדים, לא תישאר בידיהם ברירה אלא לחסוך. יש תקדימים בעולם למצבים שבהם הציבור מימן את השיפור. באנגליה חילקו את המדינה למספר אזורים וחברות פרטיות טיפלו בתאורת הרחוב ושיפורה. כל זה קרה אחרי אסון נפילה של עמוד חשמל, ותובנה שאין מנוס אלא לשדרג את המערכות. אחד התחומים שנמנעים מלטפל בו זה קנס על חברת חשמל. במדינה מבודדת כמו שלנו חייבים לבנות תשתית מספקת ולהימנע מהקריסה. חייבים לספק אנרגיה גם בשעות השיא אבל ניתן לקנוס את חברת החשמל על ייצור מעל הממוצע. זה יעודד את החברה לבנות תכנית התייעלות בדיוק כמו בקליפורניה. המודל העסקי כבר קיים ESCO יש גופים פרטיים שישמחו לעשות את העבודה בשוק הפרטי. פרופ' גרשון גרוסמן: האם ניתן לתקצב למשרד מסויים תקציב ייעודי לאנרגיה? : תשובת יוחנן בורשטיין ולד ושלמה התקציב מועבר למשרדים בצורה מפורטת, ולא ניתן להעביר תקציבים מסעיף לסעיף. מיכל נחמני: לנושא פסולת הנורות הבעייתיות בתחום זה אינה נובעת מהחומר הנמצא בשימוש, אלא מאופן פיזורו. אם מרווים את הארץ בנורות,CFL מה שמתקבל הוא פיזור של הרבה מוקדי כספית קטנים. סך הכספית שנפלט מייצור חשמל מפחם, למשל, גבוה הרבה יותר, אבל הוא מתפזר אחרת. כאשר אנו משליכים נורות לאשפה, הכספית אינה נפלטת במקום אחד. הנורות מוצאות את דרכן למטמנות, למי התהום ולקרקע. 33

36 אנו נמצאים בנקודת פריצה מבחינת ההתייחסות לסוגיה לנוכח חוק האריזות שמטופל עכשיו. העיקרון המנחה את החוק הוא אחריות יצרן, כלומר מי שמכניס את המזהם למערכת הוא זה שמחויב לקחת עליו אחריות. המנגנון המיושם בפועל אינו משנה - על ידי תשלום לגוף שלישי או טיפול ישירות בפסולת. ניתן למנף את הרעיון וגם את התכנית להפרדת זרמי הפסולת הצפויה בעקבות יישום החוק, ולהשתמש במומנטום הקיים להסדרת נושא הפסולת האלקטרונית והנורות. כדאי לנצל את החוק ואת הקריאות הבאות שלו. דוגמאות ליישום הנושא בחו"ל הן חובה שיש על מוכר נורות לקבל חזרה נורה בסוף ימיה ולהעבירה לטיפול מסודר. דוד תורג'מן: זיהום אור זהו נושא שמתחילים רק עכשיו להבין אותו. תמונות לווין של אירופה כפי שנראתה לפני 10 שנים לעומת צילומים עדכניים היום מדהימות. יש היום נטייה להאיר בניינים מבחוץ. זה מושך תיירים ולקוחות אבל חייבים להפעיל תקנות וחוקים מסוימים גם במקרים אלו על מנת לאפשר חיסכון באנרגיה ולהגביל את זיהום האור. מיכל נחמני: המחקר בתחום זה הוא רק בתחילתו. לא נעשו עדיין הבחנות בין סוגי מקורות האור, וברור כי נדרש עוד המשך מחקר ואין בשלות לתקינה והנחיות. לגבי השפעות זיהום אור כבר הוכח קשר בין עוצמת התאורה (אם כי לא לגבי מקור האור) לבין תחלואה בסרטן השד וסרטן הערמונית. יש מחקרים המוכיחים את זה אבל גם נושא זה עדיין בחיתולים. ד"ר אינה ניסנבאום: הנושא של זיהום אור לרוב מתקבל בזלזול, וכדאי אולי לצרף לצוות מישהו שזה תחום ההתמחות שלו, וייתן חוות דעת מקצועית. אני ניסיתי להראות את הצד הבעייתי, ולהבין מה מבוסס ומה לא. פרופ' גרשון גרוסמן: גם בפורום על רכבים חשמליים והיברידיים דיברנו על צמצום זיהום, שאינו נובע באופן ישיר מהנושא, אבל חשוב כשלעצמו. בדיון אז עלה נושא השדה האלקטרומגנטי, שעלול גם הוא להזיק לבריאות. ד"ר אופירה אילון: 16 נושא התחלואה מבוסס כבר היום בעבודות, ומוכח מדעית. מיכל נחמני: כאשר מאירים בתאורה פלואורנית המחיר זול יותר, ולכן קיימת תופעה של הארת יתר בתאורה כזו. ד"ר גדי קפלוטו: זיהום אור הוא נושא חשוב בפני עצמו, מעבר להשלכות הבריאותיות. תכנון יתר של הארה לשמים זו תאורה מבוזבזת. כאשר מתכננים תאורת חוץ חייבים לדעת לתכנן, כך שלא תתבזבז אנרגיה על הארת השמים. באותו אופן, יש גם תכנון תאורה נכון למנוע חשיפת יתר של אנשים. 16 Itai Kloog, Boris A. Portnov, Hedy S. Rennert and Abraham Haim: Does the Modern Urbanized Sleeping Habitat Pose a Breast Cancer Risk? Chronobiology International, 28(1): 76 80, (2011) 34

37 צבי סגל: אני מחוייב להסביר איך ייתכן שאנו מספקים יותר אור בפחות אנרגיה. במנורות פריקה יש ירידה של רמת האור עם הזמן. כאשר מתקינים משנק אלקטרוני במקום משנק מגנטי מקבלים שיפור מידי בנצילות והקטנת הספק המנורה. סה"כ מזה ניתן להגיע ל % חיסכון מצטבר. חיסכון של 70% מושג על ידי נושא מהותי שלא הזכרתי קודם שליטה בכל נקודת תאורה בנפרד על ידי מערכת בקרה. יש להפעיל אלגוריתם לשליטה בעוצמת התאורה. דוגמאות לכך אנו מכירים למשל מחנויות לממכר מוצרים אלקטרוניים. במקומות שבהם מוכרים צגים שטוחים מורידים את עוצמת האור וכך רואים יותר טוב בצגים השטוחים וזה מעודד מכירות. במשך השבוע, כשאין תנועת קונים ערה, יש תאורה מסויימת, נמוכה יחסית ורק בסופי שבוע משנים את עוצמת האור לקבלת תאורה מחוזקת. כאשר מנקים את החנות לאחר שעות הפתיחה מורידים את העוצמה שוב. זו תאורה אדפטיבית. דוד תורג'מן: אני חושב שחסרות הנחיות ברורות לגבי עוצמת אור נדרשת, למשל בגנים ציבוריים ומגרשי משחקים. יש צורך להקים ועדה של משרד השיכון אשר תוציא הנחיות ברורות וחד משמעיות. בהתאגדות מהנדסי המאור יכולים לתת קווים מנחים לתאורה נדרשת לשימושים מסויימים. לאחר שיקבעו כללי האצבע, יש להפיץ אותם למתכננים. מיכל נחמני: השאלה הנשאלת היא, כאשר מחייבים התקנת בקר כיצד מוודאים שאחר כך הוא ימשיך לעבוד? דוד תורג'מן: בנושא התחזוקה לא דובר כלל עד כה תחזוקה נכונה יכולה להביא לחיסכון משמעותי. למשל, עמדת עבודה שבה רמת התאורה הנדרשת הוגדרה כ- 700 לוקס, ובמידה ואין תאורה מספקת נפגע תהליך הבקרה המתבצע בעמדה, לאורך זמן רמת התאורה יכולה לרדת ל -300 לוקס, משום שלא הייתה תחזוקה מספקת ורמת האור לא נבדקה באופן שוטף (זה קורה בעיקר בנורות מטל הלייד שבהם הירידה של עוצמת ההארה גדולה כתלות בזמן). בפועל, זה יכול להביא להוצאה של מוצרים לקויים מקו הייצור. יש לנהל תחזוקה שוטפת כדי לקבל את התפוקה המתאימה לתכנון. ברוב המקומות זה לא מתקיים. במקומות בהם יש שימוש למשל בנורות פלואורסנט המשתמש אינו מרגיש בדעיכה האיטית של הנורות, מאחר שהיא אינה מתרחשת בבת אחת. לאחר מספר שנים הדעיכה הינה משמעותית והמשתמש אינו מודע לירידה הזו. כלומר יש פה עניין של מודעות - אם ידעו שתחזוקה נכונה חוסכת אנרגיה אז גם יבצעו אותה. אנו יודעים שהחזרים מהקירות, למשל, הם גורם משמעותי משום שאם הקירות מתלכלכים, תחושת העין היא שרמת התאורה נמוכה. מה שקורה בשטח מתוך חוסר המודעות הוא שמוסיפים גופי תאורה במקום לנקות את הקירות. זה עניין של חינוך, וזה משהו שעשוי להיות חלק מתחזוקה שוטפת. בנושא של תאורת חירום זה קיים, משום שנדרש לבדוק אותה במסגרת אישור תקינות של המבנה. ד"ר פרי לבאון: בבתים או משרדים פרטיים אי אפשר לאלץ בקרה מבחוץ. אבי וייץ: לנושא התחזוקה השוטפת, אפשר להביא כדוגמא פרויקט פיילוט בבית ספר באשדוד, אשר בו התקינו חיישנים אשר עבדו היטב במשך כל שנת הלימודים, וכאשר יצאו לחופש הגדול מישהו נגע או טיפל בחיישנים ומאז המערכת אינה מבוקרת. עכשיו עוסקים כבר שלושה חודשים בתיקון של המערכת. 35

38 בתעשייה האווירית פרויקט של חיישנים בחדרים נפל בגלל התעקשות של מספר אנשים בודדים שלא הסכימו שבהעדרם מהחדר יכבו המיזוג. יוחנן בורשטיין: אני חושב שניתן לקבוע את צריכת האנרגיה הממוצעת בשנה האחרונה עפ"י אמות מידה או סקר שוק, וכך לקבוע את המקסימום המותר לצרכן. אם הוא צורך מעל המקסימום - ייקנס. הצרכן יכול לקבל הנחיות לחיסכון על ידי שיפור תאורה או נקודות מיתוג. זה בוודאי לא פשוט, וגם לא טריוויאלי לקבוע את הצריכה הממוצעת, אבל אם כמדינה ניקח 2,000-1,000 ארגונים גדולים, אשר צורכים 90-80% מכלל האנרגיה נוכל יחסית מהר למצוא את הייחוס. מדובר כמובן על טווחים, לא מספר חד משמעי. ארגון יכול לקבל תימרוץ לביצוע הנחיות שניתנו על ידי אנשי מקצוע. דוד רודיק (הערות שנמסרו לאחר המפגש): שחזרתי לעצמי על מה דיברתי בדיון ונראה ששכחתי לציין שמשרד התשתיות הלאומיות בפעילותו לקניית משאב יזם מבצעי מענקים לפרויקטים חוסכי חשמל. במסגרת המבצעים האלה זכו לתמריצים מספר לא קטן של פרויקטים להתייעלות במערכות התאורה. הטכנולוגיות שזכו בתמריץ ממשרד התשתיות היו: החלפת נורות ליעילות יותר, בקרי מתח, עמעמים לניצול אור יום, משנקים אלקטרוניים ועוד. נושאים אלו מתוכננים לעידוד גם בשנת התקציב הבאה אם וכאשר יאושר הנושא והתקציב בהתאם על ידי הנהלת המשרד. 36

39 פרק 5: סיכום והמלצות מערכות תאורה מהוות צרכן חשמל משמעותי ביותר במשק האנרגיה בישראל, וצורכות כ- 10% מכלל החשמל במשק. לגבי צרכנים מסוימים, כגון בנייני משרדים, השפעת התאורה על צריכת החשמל עשויה להגיע עד כדי 40% אם נתחשב גם בהשפעתה על הגדלת עומס מיזוג אוויר. משתתפי הפורום תמימי דעים כי יש מקום רב לחיסכון והתייעלות בתחום התאורה, וקיימים לשם כך אמצעים פשוטים הניתנים ליישום מידי. העדר בקרה פשוטה כגון כיבוי אוטומטי של האור כשאין צורך בו גורם לבזבוז רב. למרות התקדמות טכנולוגית רבה באמצעי תאורה עדיין רב השימוש באמצעים מסורתיים ולא יעילים כגון נורות ליבון ומשנקים מגנטיים לנורות פלואורניות. יש המעריכים את החיסכון הכספי שניתן להשיג בישראל על ידי מדיניות תאורה נכונה בכ-מיליארד שקלים בעשר השנים הקרובות. המלצות: מידע: יש להעלות את המודעות הציבורית ולגשר על חוסר במידע זמין בכל הנוגע לתאורה למשל חשבונות חשמל שאינם מפורטים יוצרים רושם כאילו תאורה היא חלק זניח בחשבון. כך גם מידע אודות העלות המלאה של הנורה (במהלך חייה) לרוב אינו זמין בנקודת המכירה. קביעת חובת סימון אנרגטי על נורות, בצורה בהירה וניתנת להשוואה, תהווה צעד חשוב בכיוון. חינוך: מומלץ ללמוד מן הנעשה במדינות אחרות, בהן חלק מחשבון החשמל מיועד באופן רשמי לחינוך וחברות החשמל מזמינות את הצרכנים לקורסים מקצועיים וימי מידע על התייעלות אנרגטית ללא תשלום. למדנו כי כחלק מפעילות חינוכית זו הצרכן זכאי לקבל נורות חסכוניות חינם, אם יתחייב להחלפה. יש לשלב חינוך לחיסכון והתייעלות אנרגטית במערכת החינוך החל מהגיל הרך, כפי שנעשה בעבר ובהווה בשטחים אחרים כגון מיחזור. זה יעיל מאוד ויראה תוצאות יחסית מהר משום שבשטח הילדים מחנכים את ההורים. תקינה: יש לקבוע תקינה מחייבת שתכלול איסור ייבוא, מכירה או ייצור של נורות שאינן חסכוניות, בדומה למנגנונים הקיימים במדינות האיחוד האירופי וארה"ב שתוארו לעיל, או לחילופין מיסוי יצירת פער מחירים לטובת הנורות החסכוניות.. במקביל, יש מקום לקבוע בתקנות דרישות מגבילות נוספות לנורות בין היתר אורך חיים מינימלי, סטנדרטים לגבי דעיכה לאורך זמן, תכולת כספית מירבית וכדומה. החדרת טכנולוגיות מתקדמות: מומלץ לעודד החלפת מערכות תאורה הנשענות על טכנולוגיות ישנות בחדשות ומתקדמות (וכמובן חסכוניות) יותר, כגון משנקים אלקטרוניים, נורות ואמצעי בקרה. אחד הכלים לכך הוא מימון לחברות ESCO וצד שלישי לעידוד פרויקטים ויוזמות. 37

40 עידוד תכנון נכון: יש לעודד, באמצעות חינוך, תמריצים ופרסים, תכנון אדריכלי נכון הכולל פתרונות המתייחסים להשפעה הכוללת של מעטפת הבניין על תפקודו התרמי, שילוב תאורה טבעית וחשמלית, ופתרונות המתייחסים גם להיבטים איכותיים של תאורה קשר עם החוץ, מניעת סנוור, צבע אור וכדומה. עידוד אמצעי חיסכון: ניתן לעודד באמצעות תמריצים ובונוסים בקרת תאורה חשמלית על ידי חיישני נוכחות, תאורה ייעודית ממוקדת לפעילות הנשלטת על ידי המשתמש, הגברת השימוש בתאורה טבעית במקום מלאכותית. תחזוקה: למדנו כי תחזוקה נכונה יכולה להביא לחיסכון משמעותי, למשל במניעת הדעיכה של רמת התאורה הנדרשת. יש לנהל תחזוקה שוטפת כדי לקבל את התפוקה הראשונית שתוכננה. בנושא של תאורת חירום זה קיים, משום שנדרש לבדוק אותה במסגרת אישור תקינות של המבנה. מיחזור: השימוש בנורות חסכוניות (ביניהן פלואורניות) מעלה צורך ביצירת מערך מיחזור מסודר, בגלל תכולת הכספית שבנורות החסכוניות. יש לוודא דיאלוג בין המשרדים הרלונטיים (תשתיות והגנת הסביבה) על מנת לוודא שלא נוצרת בעיה שאינה מטופלת. חוק האריזות שעבר לאחרונה פועל בהתאם לעקרון אחריות היצרן - מי שמכניס את המזהם למערכת הוא זה שמחויב לטפל בו. דוגמא ליישום הנושא באירופה הוא הטלת חובה על מוכר נורות לקבל חזרה נורה בסוף ימיה ולהעבירה לטיפול מסודר, הממומן על ידי יצרני הנורות. 38

41 נספח 1 תכנית פורום אנרגיה: חיסכון באנרגיה במערכות תאורה פתיחה ד"ר גדי קפלוטו, הטכניון, הפקולטה לארכיטקטורה התקינה הבינלאומית בנושא החיסכון באנרגיה בתאורה בהשוואה לזו בישראל - מה ניתן לאמץ ממנה בישראל גב' מיכל נחמני, מוסד שמואל נאמן מדיניות תאורה יעילה בעולם, ומצב התקינה העדכני בישראל פרופ' רחל בקר, הטכניון, הפקולטה להנדסה אזרחית חיסכון באנרגיה על ידי בקרת תאורה חשמלית תלוית תאורה טבעית מר יפתח הררי, הררי יפתח ארכיטקטים הטמעת התאורה הטבעית בתקינה פרופ' עדנה שביב,, הטכניון, הפקולטה לארכיטקטורה מהו תכנון לקוי של בניינים הצורכים אנרגיה מרובה לתאורה ומהם הפתרונות האדריכליים המאפשרים חיסכון באנרגיה מר צבי סגל, Metrolight Ltd חסמים ואתגרים ביישום מערכות התייעלות אנרגטית בתאורה בישראל Drs. Miriam and Perry Levon, the Levon Group LLC Spotlight on Energy Efficient Lighting for Buildings and General Illumination Applications in the EU and the US ד"ר אינג' אינה ניסנבאום, מתכננת תאורה, יו"ר הועדה הישראלית להנדסת המאור של התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל 2002 (ע"ר) התייעלות לעומת הפסקה בריאות דיון פתוח, תוך התמקדות בשאלות הבאות: :13:10-13:00 :13:20-13:10 :13:30-13:20 :13:40-13:30 :13:50-13:40 :14:00-13:50 :14:10-14:00 :14:20-14:10 14:20-14:30 :14:50-14:20 :17:00-14:50 מדיניות מה יכולה וצריכה לעשות ממשלת ישראל כדי לעודד חיסכון באנרגיה לתאורה? מה חלקה של אנרגיה לתאורה בסל האנרגיה הלאומי וכמה מזה ניתן לחסוך? מה צריכים המשרדים הממשלתיים לעשות על מנת להוות דוגמה לציבור בהתייעלות אנרגטית? תכנון מהו תכנון לקוי של בניינים הצורכים אנרגיה מרובה לתאורה ומהם הפתרונות האדריכליים שמאפשרים חיסכון באנרגיה לתאורה? איך ניתן לנצל את התאורה הטבעית הרבה הקיימת בישראל לחיסכון באנרגיה לתאורה תוך שמירה על נוחות המשתמשים? איך ניתך לשפר את החיסכון באנרגיה לתאורה על ידי שימוש במערכות תאורה חשמלית יעילות? תקינה האם התקינה בישראל לחיסכון באנרגיה בתאורה מספקת וכיצד ניתן לשפרה? התקינה הבינלאומית בנושא החיסכון באנרגיה בתאורה בהשוואה לזו בישראל - מה ניתן לאמץ ממנה בישראל? סיום :17:00 39

42 17 נספח 2: מושגי יסוד בתאורה נורה (lamp) - מקור האור. הנורה מוברגת/מוכנסת לתוך המנורה. מנורה (Luminaire) - גוף תאורה, התקן שלתוכו מוכנס מקור אור. נ טל/משנק (ballast) רכיב אלקטרוני או אלקטרומגנטי במעגלים חשמליים המשמשים בעיקר לתפעול נורות חשמליות מקבוצת נורות הפריקה. המשנק משמש כרכיב המייצב במעגל החשמלי בהפעלת נורת פריקה על ידי ויסות והגבלת הזרם במעגל הנורה. בנוסף לתפקידו העיקרי, משמש המשנק לעתים קרובות גם כעזר הצתה יחד עם המצת. שטף אור flux) (luminous - כמות האור הנפלטת ממקור אור נתון במשך שנייה אחת. היחידה המשמשת למדידת שטף האור היא לומן lumen).(lm שטף אור ליחידת שטח מבוטא ביחידות של לוקס ) 2.(lux=lumen/m יעילות אורית source) (efficacy/luminous efficacy of a light - יעילות אורית היא יחס שטף-אור, הנמדד בלומן, להספק, הנמדד בואט. כך למשל, יעילות של 20 לומן/ואט פירושה שטף אור של 1200 לומן ל- 60 ואט. לדוגמא, יעילותה האורית של נורת ליבון הוא כ לומן/ואט, בעוד שיעילותה האורית של נורת CFLהינה כ- 60 לומן/ואט. מקדם מסירת צבע Index) (CRI Color Rendering מדד לשינוי הצבע של אובייקט המואר על ידי מקור האור הנבדק, ביחס לצבע האובייקט כשהוא מואר על ידי אור שמש, הכולל את מלוא הספקטרום. טמפרטורת צבע יחסית Temperature) (CCT - Correlated Color מדד לאומדן איכות מקור אור, באמצעות השוואתו לקרינה הנפלטת מגוף שחור. הטמפרטורה נמדדת במעלות קלוין (K). טמפרטורת צבע גבוהה (מעל 4000K) נראית בגוון "קר" לבן/כחלחל. טמפרטורת צבע נמוכה (מתחת 3000K) מייצרת אור "חם", בדומה לנורות ליבון המפיקות אור ב"טמפרטורה" 2800K. 17 מקור למושגים:.International Energy Agency, (2006)."Light s Labours Lost Policies for Energy Efficient Lighting". Available online at תרגום והתאמה מיכל נחמני. 40

43 נספח ,18 ריכוז מאפיינים של מקורות אור סוג הנורה ליבון הלוגן פלואורנית T12 הספק (ואט) שטף אור (לומן) יעילות אורית (לומן /ואט) מקדם מסירת צבע CRI טמפרטורת צבע (מעלות קלוין) משך חיים (שעות) יישומים עיקריים ביתי ביתי ומסחרי תעשייתי ומסחרי (נורות מהדור הישן) פנים- תעשייתי, מסחרי, סטנדרטי במשרדים פנים תעשייתי ומסחרי ביתי, תחליף יעיל לנורות ליבון מסחרי פלואורנית T8 פלואורנית T5 CFLעם נטל אינטגרלי CFLעם נטל חיצוני כספית נתרן לחץ נמוך נתרן לחץ גבוה כספית הלידית- קוורץ כספית - הלידית קרמי LEDלבן OLEDלבן תאורת רחובות (דור ישן) תאורת רחובות (בעיקר בבריטניה ובבלגיה) תאורת רחובות תעשייתי ומסחרי, ה צפה, הדגשה מסחרי, רחובות, הצפה, הדגשה תעשייתי ומסחרי, תאורת בטחון תצוגה, תאורה דקורטיבית הנספח באדיבות מיכל נחמני 19 מקור: חח"י, 2009, בתוספת נתונים על ידי אינג' יוחנן דיסני. 41

44 נורות ליבון נורות הליבון הסטנדרטיות GLS) (General lighting service מלוות את האנושות מן המאה ה- 19, ולא עברו שיפורים טכנולוגיים מהותיים מאז אמצע המאה הקודמת (2006a.(IEA, הן מורכבות מגוף זכוכית מלא בגז ארגון בלחץ נמוך, ובהן סליל להט עשוי טונגסטן הפולט אור כשהוא מתחמם. יעילותן האורית של נורות הליבון נמוכה מאד לומן/ואט), כיוון שהנורות מנצלות למאור כחמישה אחוזים בלבד מן האנרגיה המושקעת בהפעלתן, בעוד שכ- 95% מן האנרגיה אובדת בצורת חום. ה- CRI של נורות ליבון הוא קרוב ל- 100%, וה- CCTשלהן נע בין Kº כלומר, ספקטרום האור שהן מפיצות הוא מלא וחם.( 2006IEA ; חח"י 2009). אורך החיים הממוצע של נורת ליבון הוא כ שעות, ללא תלות במספר הפעמים בהם היא מודלקת או כבה. נורות ליבון הן הנורות הנמכרות ביותר בעולם, בין היתר עקב מחירן הנמוך, צבען החמים והעובדה כי הן כה מוּכּ רות, ועל אף יעילותן הנמוכה ועלות השירות המצטברת הגבוהה שהן יוצרות IEA) 2006). בשנת 2003 נמכרו בעולם כ מיליארד נורות ליבון. ארצות הברית וסין הן השווקים הגדולים ביותר לנורות ליבון בעולם, ובכל אחת הן נמכרו למעלה מ- 2.5 מיליארד נורות ליבון בשנת ברוסיה ובחבר העמים נמכרו 3.2 מיליארד נורות, ובאירופה נמכרו 1.8 מיליארד.(Lefevre et al., 2006) נורות הלוגן נורות הלוגן נכנסו לשימוש מסחרי בשנות שישים של המאה העשרים; עיקר החידוש שהן נשאו עמן היה החלפת גז הארגון שבנורת הליבון הסטנדרטית בגז הלוגן דחוס, אשר אפשר עליית הטמפרטורה של הסליל והביא ליעילות גבוהה יותר ולאור לבן יותר IEA) 2006). משך החיים הממוצע של נורות הלוגן הוא בין שעות, ויעילותן האורית נעה בין לומן/ואט, פי מנורות ליבון. כמו כן, הן ניתנות לעמעום, אף שיעילותן צונחת ככל שהן מעומעמות יותר IEA) 2006). חלק מנורות ההלוגן הן כיווניו ת ("ספוטים"), המפיצות אור באלומה ממוקדת. אפקט זה מושג על ידי משטח מחזיר אור בחלקה האחורי של הנורה. נורות פריקה בגז בלחץ נמוך נורות אלה ידועות גם כנורות פלואורניות, והן מורכבות משפופרת זכוכית מוארכת עם אלקטרודות בקצוותיה, המלאה באדי כספית בלחץ נמוך ומצופה מבפנים בזרחן. האור מופק באמצעות העברה של קשת חשמלית בין האלקטרודות. הקשת מעוררת את אדי הכספית שבנורה ויוצרת קרינה אולטרה סגולה. הקרינה פוגעת בציפוי הזרחני של השפופרת ויוצרת אור נראה לעין. נורות פלואורניות זקוקות לנ ט ל/משנק (ballast) על מנת לווסת את הזרם והמתח דרכן (חח"י 2009). דוגמא בולטת לנורות כאלה 42

45 היא נורה פלואורוסצנטית לינארית.(LFL) קיימות מספר טכנולוגיות לנורות LFL נורות T12 (בקוטר 38 מ"מ, מן הדור הישן), נורות T8, בקוטר של כ- 26 מ"מ, ונורות T5, בקוטר של כ- 16 מ"מ, העושות שימוש בנטל אלקטרוני בלבד, דבר המשפר משמעותית את יעילותן האנרגטית. בנוסף, לנורות מסוג T5 אורך חיים ארוך משמעותית מלנורות T8 והן שומרות על שטף אור אחיד לאורך זמן רב יותר, ותכולת הכספית שלהן נמוכה פי 5 בערך מנורות (3 T8 מ"ג בנורת T5 לעומת 8-15 מ"ג בנורת T8, ו מ"ג 7,500-30,000 LFL בנורת T12) (חח"י 2009). אורך החיים הממוצע של נורות הוא שעות, ויעילותן האורית מגעת עד לומן/ואט. בטבלה מספר 3 להלן מוצגת השואה בין מאפייני נורות LFLמסוג T5 לבין נורות מסוג T8. טבלה 3: השוואת מאפיינים של התקני LFLמסוג T8 ו- T5 התקן מקובל 4) 4X18W T8 נורות ( תפוקת אור של גוף התאורה: 3200 לומן הספק מבוא: 92 ואט הפסדי נטלים: 20 ואט תפוקת אור של 4 נורות: 5400 לומן נצילות גוף התאורה: 60% יעילות אורית כוללת: 3200/92=35 לומן/ואט (מקור: חח"י, 2009) התקן מקובל 2X24W T5 ( 2 נורות ( תפוקת אור של גוף התאורה: 3200 לומן הספק מבוא: 52 ואט הפסדי נטלים: 4 ואט תפוקת אור של 4 נורות: 4000 לומן נצילות גוף התאורה: 80% יעילות אורית כוללת: 3200/52=62 לומן/ואט נורות CFL הן הגרסה הקומפקטית של הנורות הלינאריות. הן מגיעות עם נטל אינטגרלי, ומופיעות במגוון גדלים, צורות וצבעים, ולפיכך מתאימות, במרבית המקרים, לשימוש ביתי כתחליף לנורת הליבון (חח"י 2008). יעילותן האורית של נורות ה- CFLגבוהה בממוצע פי 4-5 משל נורות ליבון (2007.(Waide, נוסיף, כי מעבר להתייעלות הישירה הנגזרת מהמעבר לנורות יעילות יותר, קיימת גם השפעה על צריכת החשמל הכוללת כתוצאה מהסרת אלמנט החום הנפלט מנורות ליבון, ועקב כך התייעלות אמצעי המיזוג 43

46 הנדרשים לחללים, בעיקר במגזר המסחרי, ואפקט הפוך, אם כי ככל הנראה מצומצם יותר, במדינה כמו בישראל, בחימום החלל בחורף (2006a.(IEA, על אף שנורות CFL מיוצרות במגוון גדלים וצורות, עדיין אינן מתאימות לחלק מן המנורות, בעיקר למנורות דקורטיביות או קטנות במיוחד. בנוסף, מרבית נורות ה- CFL המיוצרות אינן מתאימות להפעלה במנורה עליה מותקן עמעם ("דימ ר"), והדבר עלול להביא לקיצור חיי הנורה באופן משמעותי, עד כדי שריפתה. בשוק כבר ישנן נורות CFL (מתוצרת,GE למשל) המותאמות להפעלה עם עמעם האור אמנם אינו מתעמעם, אך הנורה אינה נשרפת. במחקר שנערך בשנת 2007 בקליפורניה, מצא כי יותר מ- 90% מהמנורות בהן מותקנות נורות ליבון בבתים, הן בעלות עמעם (2007 Center,,(California Lighting Technology ולכן סוגיה זו עשויה להיות מהותית. מקדם מסירת הצבע (CRI) של נורות פלואורניות רבות (בעיקר מאיכות ירודה או מן הדור הישן) נמוכה יחסית, והאור הנפלט מהן אינו חם ונעים, בניגוד לאור הנפלט מנורות ליבון. טווח ה- CRI עבור נורות CFL איכותיות עם נטל אינטגרלי מגיע עד ( (Eurelectric, ישנן נורות באיכות ירודה, בעלות.(IEA, (2006a 80 לפחות כ- 50, אך אור איכותי יהיה בעל CRIשל CRIנמוך נורות פריקה בלחץ גבוה (HID) עיקרון הפעולה של נורות אלה דומה לשל נורות הפריקה בלחץ נמוך, אלא ששילוב תכונות הנורה גורם לאור הנפלט להיות בתחום הנראה לעין ללא צורך בשימוש בחומר זרחני כלשהוא: המרחק בין האקלטרודות קצר (סנטימטרים ספורים) והגזים דחוסים בלחץ גבוה. דוגמאות לנורות אלה הן נורות כספית בלחץ גבוה, נורות כספית הלידית ונורות נתרן לחץ גבוה (חח"י 2009). נורות מתכת הלידית מפיצות אור לבן בוהק, ונורות נתרן בלחץ גבוה מפיצות אור וורוד (2400 K, ביעילות אורית של כ לומן/ואט. לרוב, נעשה בהן שימוש לתאורת חוץ בעוצמה גבוהה, כגון תאורת רחובות, איצטדיונים וחללים מסחריים ותעשייתיים גדולים. גם נורות אלה עושות שימוש במשנק. שני סוגי המשנקים הזמינים בשוק הם משנק אלקטרומגנטי ומשנק אלקטרוני. משנקים אלקטרוניים מאריכים את חיי הנורה וכן מייעלים את ביצועיה בשיעור הנע בין 50%-30%, בעיקר הודות לצריכה עצמית נמוכה בהרבה. 44

47 נורת מתכת הלידית נורת נתרן לחץ גבוה נורות LED נורת LED היא דיודה הפולטת אור כשחשמל זורם דרכה, והמבוססת על טכנולוגיה של מוליכים למחצה. היעילות האורית של נורות ה- LED נמצאת במגמת שיפור מתמדת, ומיעילות של כ- 70 לומן/ואט כיום, ותפוקת אור של כ- 200 לומן בלבד, ישנן תחזיות פיתוח לפיהן היעילות תגיע עד 180 לומן/ואט עד שנת נורות LED אינן מתחממות בעת הפעלתן, תחום הצבעים שלהן רחב במיוחד, ואורך חייהן ארוך משמעותית מכל טכנולוגיה חלופית, הואיל ואין בהן חוט להט או כל חלקים מכניים נעים. הנורות ניתנות לעמעום מלא על ידי שליטה בזרם העובר דרכן (חח"י 2009). עם זאת, מחירן גבוה מאד וההשקעה הראשונית הנדרשת בהן עדיין מהווה חסם בפני פריצתן (חח"י 2009). בעבודה זו, אחת מהנחות המחקר (ר' בהמשך) היא שהעשור הקרוב יאפשר את הבשלתה של הטכנולוגיה ואת הצניחה במחיריה, אך שבינתיים, אין נורות ה- LED מהוות חלופה ממשית לנורות הליבון (ניסנבוים,,Gregor.(